ההלכות הרמוזות בתפילת הראשונים
הסוגיה שלנו מאריכה לנתח את תפילת חנה. מהניתוח של התפילה עולה שהרבה ההלכות הקשורות לאופן ההתנהגות בתפילה ניתן ללמוד מתפילת חנה (שמואל א א). בתפילת חנה נאמר: "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשיכורה". מהאמור "וחנה היא מדברת על לבה" לומדים שהמתפלל צריך לכוון לבו בתפילתו. מהאמור "רק שפתיה נעות" לומדים שהמתפלל צריך להוציא את המילים של התפילה בשפתיו ולא מספיק שהוא יהרהר אותם בלבו. מהכתוב "וקולה לא ישמע" לומדים שאסור למתפלל להתפלל בקול רם ולהגביה את הקול בשעה שהוא מתפלל אלא עליו להתפלל בלחש. בהמשך הפסוקים נאמר "ויחשבה עלי לשכרה", עלי חשב שחנה שיכורה והוא גער בה על כך, מכאן לומדים שאסור לשיכור להתפלל. חנה מודיעה לעלי שהיא אינה שיכורה אלא היא התפללה בלחש, ובדברי ההתנצלות שלה היא אומרת "אל תתן את אמתך לפני בת בליעל". 'בליעל' הוא ביטוי שנאמר בהקשר לעבודה זרה, מכאן נלמד ששיכור המתפלל כאילו עובד עבודה זרה. כשבאה חנה עם בנה שמואל למקדש שילה היא מודיעה לעלי "ותאמר בי אדוני חי נפשך אדוני, אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל ה'". מכאן לומדים שלא רק המתפלל צריך לעמוד בתפילה אלא גם מי שעומד סמוך למתפלל (בתוך ארבע אמות, כשני מטר) צריך לעמוד. חנה אומרת לעלי אני עמדתי להתפלל 'עמכה' איתך, לא רק אני עמדתי אלא גם אתה.

גם מתפילת דניאל לומדים הלכות רבות. בספר דניאל מתואר כיצד דניאל מתפלל למרות שדריוש מלך פרס אסר להתפלל. על תפילתו נאמר "וכוין פתיחן לה בעליתה (וחלונות פתוחים לו בעלייתו) נגד ירושלם (מול ירושלים) וזמנין תלתה ביומא (ושלוש פעמים ביום) הוא ברך על ברכוהי (הוא כורע על ברכיו) ומצלא ומודא (ומתפלל ומודה) קדם אלהה כל (לפני אדון הכל, הקב"ה) קבל די הוא עבד מן קדמת דנה (כפי שהוא עשה מלפנים)" (דניאל ו,יא). מכאן למדו שעדיף להתפלל במקום שיש בו חלנות. עוד למדו מכאן שיש להתפלל לכיוון ירושלים. דניאל גם מלמד שאדם אינו רשאי להתפלל כמה פעמים שהוא רוצה אלא שלוש פעמים בלבד. על דניאל נאמר גם שהוא את מנהג התפילה הוא נהג מלפנים, ומזה לומדים שעוד לפני הגלות התחילו במנהג התפילה בצורה קבועה שלוש פעמים ביום.

למרות שמתפילת דניאל לומדים ששלוש פעמים ביום מתפללים, היינו יכולים עדיין לחשוב שהאדם יתפלל את שלושת התפילות ברצף. את המנהג להתפלל בבוקר, בצהרים ובערב למדנו מדוד. דוד כותב על תפילתו "ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי (תהילים נה,ד). שלמה המלך מלמד אותנו את הסדר בו ראוי להתפלל. שלמה מבקש מה' שישמע את תפילתו והוא אומר "לשמוע אל הרנה ואל התפילה אשר עבדך מתפלל לפניך היום" (מלכים א ח,כח). מכאן אנו לומדים שעל האדם לספר את השבחים של הקב"ה (רינה) ורק אחר כך לבקש את בקשותיו (תפילה).