תפילה קצרה
בסוגיה נאמר שאדם הנמצא בדרך בזמן התפילה, רשאי מחוסר ברירה להתפלל בדרך. במצב זה כאשר הוא בדרך וכוונתו מוסחת על ידי העוברים והשבים על האדם להתפלל תפילה קצרה. בפרק רביעי מוזכר דין זה במשנה בקשר לאדם המהלך במקום מסוכן. אדם זה רשאי להתפלל תפילה קצרה. שם גם מובא הנוסח של תפילה זו "רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה אומר: הושע השם את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך בא"י שומע תפלה" (משנה ברכות ד,ד). הגמרא דנה בהסבר תפילה זו ומביאה נוסחים נוספים לתפילה הקצרה. "שנינו במשנה שר' יהושע אומר שהמהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה, שהיא: "בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך", ושואלים: מאי [מה פירוש] "פרשת העבור"? אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: יש לפרש זאת בדרך המדגישה את המלה "עיבור" בשתי משמעויות: אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה (כעס) כאשה עוברה (הרה) יהיו כל צרכיהם לפניך. איכא דאמרי [יש שאומרים] שאמר רב חסדא אמר מר עוקבא בגירסה אחרת: אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה (ומשמעות "עיבור" עבירה) יהיו כל צרכיהם לפניך. במשנה הובאה רק נוסחה אחת של תפילה לשעת הסכנה, ואולם בתוספתא מובאות נוסחאות אחרות. תנו רבנן [שנו חכמים]: המהלך במקום גדודי חיה ולסטים (שודדים) מתפלל תפלה קצרה, ואיזה היא תפלה קצרה ר' אליעזר אומר: מתפלל "עשה רצונך בשמים ממעל, ותן נחת רוח ליראיך מתחת, והטוב בעיניך עשה, ברוך אתה ה' שומע תפלה". ר' יהושע אומר: מתפלל "שמע שועת עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה". ר' אלעזר בר' צדוק אומר: מתפלל "שמע צעקת עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם, ברוך אתה ה' שומע תפלה". אחרים אומרים: מתפלל "צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה ולכן אינם יכולים לפרש תפילתם כראוי (מהרש"א). על כן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו, ולכל גויה (גוף) וגויה די מחסורה, ברוך אתה ה' שומע תפלה". אמר רב הונא: הלכה כשיטת אחרים בנוסח התפלה במקום סכנה" (ברכות כט,ב).