כיעורו של רבי יהושע

סיפורו של רבי אלעזר והמכוער מזכיר סיפור אחר המופיע בתלמוד, סיפורו של רבי יהושע ובת הקיסר. סיפורו של רבי יהושע הפוך בכמה מובנים מהסיפור של רבי אלעזר, והמסרים שעולים ממנו לגבי תופעת הכיעור מפתעים ביותר. מסרים אלו דומים למסר שהסיק רבי אלעזר מהסיפור שלו.

"אמר ר' חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים, דכתיב [שנאמר]: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה, א) לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה, מי שנמוך ושפל בעיני עצמו. אמר ר' אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, ביין, ובחלב.במים דכתיב [שנאמר]: "הוי כל צמא לכו למים" וכתיב [ונאמר]גם שם: "לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב" (ישעיהו נה, א), לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין ונשמרים אלא בפחות שבכלים, כגון כלי חרס, ולא בכלי כסף וזהב, שבהם הם מאבדים את טעמם אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. ובענין זה מסופר: כדאמרה ליה ברתיה [כפי שאמרה לו בתו] של הקיסר הרומי לר' יהושע בן חנניהכשהיה ברומי: אי [אוי] ל חכמה מפוארה כשלך שהיא מונחת בכלי מכוער! שרבי יהושע אף שהיה חכם גדול, לא היה יפה מראה. אמר לה כאילו שלא מן העניין: אביך רמי חמרא במני דפחרא [אביך שם יין בכלי חרס]? אמרה ליה [לו]: אלא במאי נירמי [במה נשים]? אמר לה: אתון דחשביתו, רמו במאני דהבא וכספא [אתם שאתם חשובים, שימו אותם בכלי זהב וכסף]. אזלה ואמרה ליה לאבוה רמייא לחמרא במני דהבא וכספא, ותקיף [הלכה ואמרה לו לאביה לעשות כן ושמו את היין בכלי זהב וכסף, והחמיץ]. אתו ואמרו ליה [באו ואמרו לו] לקיסר שהחמיץ היין. אמר לה לברתיה [לבתו]: מאן [מי] אמר לך הכי [לעשות כך], מי יעץ לך עצה זו? אמרה ליה [לו]: ר' יהושע בן חנניה. קריוהו [קראו לו] לבוא. אמר ליה [לו] הקיסר:אמאי [מדוע] אמרת לה הכי [כך]? אמר ליה [לו]: כי היכי [כפי] שאמרה לי כך אמרי [אמרתי] לה, להוכיח שדברים משובחים אין משתמרים אלא בכלי פחות. אמר לו: והא איכא שפירי דגמירי [והרי יש אנשים יפים שלמדו] ומלאים חכמה!" (תענית ז,א).