חכמים הזהרו בדבריכם

חובת הזהירות של החכמים בדיבורם, חובה העולה מהתוצאות הדיבור הלא זהיר של רבי אלעזר, מפורשת במשנה במסכת אבות. שם מייחסת המשנה את הזהירות בדיבור לחשש שמא השומעים יפרשו את הדיבור בצורה לא נכונה ויוציאו מתוך הדברים דברי כפירה.

משנה מסכת אבות פרק א משנה יא

אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל:

רמב"ם על המשנה

[יא] מים הרעים - כינוי למינות. ואמר: הזהרו בדבריכם בהמון, ואל יהיה בהם ספק ומקום פירוש, כדי שלא יהיו שם אנשים כופרים שיפרשום כפי אמונתם, והתלמידים אשר כבר שמעום מכם ישובו למינות, ויחשבו שזאת היתה אמונתכם, ויהיה בזה חלול שם שמים, כאשר ארע לאנטיגנס איש שוכו עם צדוק וביתוס.

ר' עובדיה מברטנורא על המשנה

הזהרו בדבריכם - שלא תניחו מקום למינים לטעות בדבריכם:

שמא תחובו חובת גלות - כלומר, אע"פ שבמקום שאתם בו אין שם מינים, יש לחוש שמא יגרום החטא ותתחייבו גלות, ותגלו למקום שיש שם אנשים שמראים פנים בתורה שלא כהלכה, והם כינוי למים הרעים, ויבינו מתוך דבריכם דברים שאינם הגונים וישתו התלמידים הבאים אחריכם מאותם דברים דברי מינות וימותו בעונם:

ונמצא שם שמים מתחלל - שישארו אותן דעות בטלות בעולם. כמו שקרה לאנטיגנוס איש סוכו עם צדוק ובייתוס תלמידיו, שאמר להם אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, ואמרו הם, אפשר פועל עושה מלאכה כל היום וטורח ולערב אינו מקבל פרס. ויצאו למינות הם ותלמידיהם, ונקראים צדוקים ובייתוסים עד היום:

תוספות יום טוב על המשנה

חכמים הזהרו בדבריכם - מה שהזהיר לחכמים אין הכונה שאין שאר בני אדם מוזהרים בכך אלא שאם יפול ספק בדבריהם של חכמים יבואו השומעים לכלל טעות משא"כ בדברי הדיוט שאין משגיחין על דבריו. לכך הזהיר יותר לחכמים. במדרש שמואל בשם החסיד הר"י ן' שושן:

למקום מים הרעים - לשון הר"ב שמראין פנים בתורה שלא כהלכה. והם כנוי למים הרעים ולשון מסורס הוא שהמים הרעים הם כנוי לפנים [בתורה] שלא כהלכה ולשון הרמב"ם מים הרעים כנוי למינות:

וישתו התלמידים הבאים אחריכם - כתב הר"ב כמו שקרה לאנטיגנוס איש סוכו עם צדוק וביתוס וכו' ויצאו למינות הם ותלמידיהם וכו' וכיוצא בזה כתב במ"ו פרק בתרא דידים נתחברו עמהם כתות מישראל וכו' ואין זה שוה ממש לדברי התנא שאינו מיירי אלא מפני התלמידים הבאים אחריכם. ומצאתי בפי' הרשב"ם פרק יש נוחלין דף קט"ו ע"ב שכתב בשם אבות דרבי נתן מעשה צדוק וביתוס שהיו שונים לתלמידיהם דברי אנטיגנוס אל תהיו כעבדים וכו' וטעו התלמידים וכו' וכך ראיתי באבות דר' נתן בפ"ה: