מקורות תנאיים

סיפור רבי אלעזר והמכוער מופיע במקורות תנאיים שונים. במקורות התנאיים הסיפור מסופר על רבי שמעון בן אלעזר ולא על רבי אלעזר בן רבי שמעון. התוספות כתבו שמהסיפור במסכת דרך ארץ עולה שהאדם המכוער היה אליהו הנביא ותכליתו הייתה לטובה על מנת שרבי אלעזר ילמד את הלקח מהמעשה ויחדל מהתנהגות כזו.

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק מא

מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים ראה אדם אחד שהיה מכוער ביותר א"ל ריקה כמה מכוער אתה שמא כל בני עירך מכוערין כמותך. א"ל ומה אעשה. לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית. כיון שידע רבי שמעון שחטא ירד מן החמור והיה משתטח לפניו. אמר לו נעניתי לך מחול לי. אמר לו איני מוחל לך עד [שתלך] לאומן שעשאני ותאמר כמה מכוער כלי זה שעשית. רץ אחריו שלשה מילין. יצאו אנשי העיר לקראתו אמר לו שלום עליך רבי. אמר להם למי אתם קוראים רבי. אמרו לו למי שמטייל אחריך. אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו חס ושלום ומה עשה לך. אמר להם כך וכך עשה לי. אמרו לו אף על פי כן מחול לו. אמר להם הריני מוחל ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן. אותו היום נכנס רבי שמעון לבית המדרש הגדול שלו ודרש. לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז. מה קנה זה כל הרוחות באות ונושבת בו הולך ובא עמהם דממו הרוחות חוזר הקנה עומד במקומו. ומה סופו של קנה זה זכה ליטול הימנו קולמוס לכתוב ספר תורה. אבל ארז אינו עומד במקומו אלא כיון שנשבה רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו. ומה סופו של ארז באים עליו סתתין ומסתתין אותו ומסככין ממנו בתים והשאר משליכין אותו לאור. מכאן אמרו יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ז

הלכה א

לעולם תהא נאה בכניסתך, ותהא נאה ביציאתך ועלוב לאנשי ביתך, ותהא ממעט את העסק, ועסוק בתורה, אמרו עליו על ר' שמעון בן אלעזר שהוא בא ממגדל גדר מבית רבו, והיה רוכב על החמור, והיה מטייל על שפת הים, ומצא אדם מכוער, אמר לו כמה אתה מכוער, שמא כל בני עירך מכוערין כמותך, אמר לו לך ואמור לאומן שעשאני, כיון שידע ר' שמעון שחטא, ירד מן החמור, והיה משתטח לפניו, אמר לו נעניתי לך, מחול לי, אמר לו העבודה איני מוחל לך עד שתלך ותאמר לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית, הלך ר' שמעון אחריו כחצי מיל, מצאוהו אנשי עירו ויצאו לקראתו, ואמרו לו שלום עליך רבי, נפנה אליהם לאחוריו, אמר להם אי זה הוא רבי, אמרו לו זה שהוא בא אחריך, אמר להם אם זה רבי אל יהיו כמותו בישראל, אמרו לו חס ושלום מה עשה לך, אמר להם כך וכך עשה לי, אמרו לו אף על פי כן מחול לו, אמר להם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא מלומד לעשות כן, אותו היום ישב ר' שמעון בן אלעזר ודרש בבית המדרש הגדול שלו, לעולם הוי רך כקנה, ואל תהי קשה כארז, מה קנה זה יצאו בו ארבע רוחות העולם, קנה הולך ובא עמהם, עמדו ארבע רוחות העולם, קנה עומד במקומו, לפיכך זכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב בו דברי תורה, אבל ארז אינו כן, כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח צפונית דרומית, עוקרתו והופכתו על פניו.

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרקי בן עזאי פרק ב

הלכה א

לעולם תהא נאה בכניסתך, ותהא נאה ביציאתך, ותהא ממעט בעסק, ועסוק בתורה. מעשה בר' שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו, והיה רוכב על החמור, ומטייל על שפת הים, ומצא אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו, ריקה, כמה מכוערין מעשיך, כמה מכוערין בניו של אברהם אבינו. אמר לו מה אעשה, לך ואמור לאומן שעשאני. מיד ירד ר' שמעון בן אלעזר מן החמור, ונשתטח לפניו, ואמר לו, רבי, נעניתי לך, מחול לי. אמר לו איני מוחל לך, עד שתלך לאומן שעשאני ותאמר לו כמה מכוער כלי זה שעשית. הלך אחריו כחצי מיל, שמעו אנשי עירו, ויצאו לקראתו. אמרו לו שלום עליך, רבי. אמר להם למי אתם קורין רבי. אמרו לו לזה שאחריך. אמר להם אל יהא כמותו בישראל. אמרו לו חס ושלום, מה עשה לך. אמר להם כך וכך עשה לי. אמרו לו אף על פי כן מחול לו. אמר להם הריני מוחל לו, ובלבד שלא יהא מלומד לעשות כן. אותו היום ישב ר' שמעון בן אלעזר ודרש בבית המדרש הגדול שלו, לעולם הוי רך כקנה, ואל תהי קשה כארז, מה קנה זה יצאו בו ארבע רוחות העולם, קנה הולך ובא עמהם, עמדו ארבע רוחות העולם, קנה עומד במקומו, מה סופו של קנה זה, זוכה ליטול ממנו קולמוס לכתוב בו דברי תורה, אבל ארז זה אינו כן, כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית, עוקרתו והופכתו על פניו. לכך אמרו חכמים הרי רך כקנה, ואל תהי קשה כארז.

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) רבינו הקדוש עמוד 514

מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדול גדור מבית רבו והיה רוכב על החמור ומטייל ודעתו גסה עליו שלמד תורה הרבה ומצא אדם אחד שהיה מכוער ביותר, א"ל ריקא כמה מכוער אתה וכמה מכוערין בני אדם שכמותך. א"ל לך ואמור לאומן שעשאני. מיד ידע רשב"א שחטא, ונפל מעל החמור ונשתטח לפניו, א"ל רבי נעניתי לך מחול לי, א"ל אין אני מוחל לך עד שתלך ותאמר לאומן שעשאני כמה מכוער זה הכלי שעשית. הלכו, והלך אחריו כחצי מיל, שמעו אנשי עירו יצאו לקראתו א"ל שלום עליך רבי, אמר להם האיש למי אתם קורין רבי, א"ל לזה שהוא מטייל אחריך. אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו ח"ו, א"ל ומה עשה לך, א"ל כך וכך עשה לי, אמרו לו אעפ"כ מחול לו. אמר להם הריני מוחל לו על תנאי שלא יהיה רגיל עוד לעשות כן. אותו היום ישב ר' שמעון ודרש בבית המדרש הגדול שלו: לעולם הוי רך כקנה ואל תהי קשה כארז, מה קנה זה אם יצאו ד' רוחות העולם קנה הולך ובא עמהן, עמדו ד' רוחות העולם עמד קנה במקומו, מה סופו של קנה זה? זכה ליטול ממנו קולמוס לכתוב בו ס"ת, אבל ארז זה אינו כן, הוא עומד ומתגאה, יצאה רוח צפונית ומניעתו, דרומית מצד אחר ומניעתו, מזרחית מצד אחר ומניעתו, מערבית מצד אחר ומניעתו, הסער מסטר אותו עוקרו והופכו על פניו, ונמצא ארז מוטל על שרשו. מה סופו של ארז זה? באין עליו וכורתין אותו ומסתתין אותו ומסככין בו בתים ובית הכסא ומשימין ממנו למקום פנאי והנשאר שורפין באש וצולין ומבשלין בו נבלות וטרפות. לכך אמרו חכמים לעולם הוי רך כקנה ואל תהי קשה כארז.

תוספות מסכת תענית דף כ עמוד ב

נזדמן לו אדם אחד שהוא מכוער ביותר - במסכת דרך ארץ מפרש דאותו אדם היינו אליהו ולטוב נתכוין כדי שלא ירגיל בדבר.