סיפורו של איוב

סיפורו של איוב מובא בתחילת ספר איוב (פרקים א-ב). המשך הספר מתאר את דברי איוב ורעיו. הפסוקים האחרונים בספר איוב חוזרים לתאר את האחרית הטובה של חיי איוב.

פרק א

א איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע

ב ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות

ג ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם

ד והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם [אחיותיהם] לאכל ולשתות עמהם

ה ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים

ו ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה'ויבוא גם השטן בתוכם

ז ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה

ח ויאמר ה' אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע

ט ויען השטן את ה' ויאמר החנם ירא איוב אלהים

י הלא את [אתה] שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ

יא ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך

יב ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני ה'

יג ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור

יד ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם

טו ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך

טז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך

יז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך

יח עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור

יט והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך

כ ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו

כא ויאמר ערם יצתי [יצאתי] מבטן אמי וערם אשוב שמה ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מברך

כב בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים

פרק ב

א ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על ה'

ב ויאמר ה' אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את ה' ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה

ג ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם

ד ויען השטן את ה' ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו

ה אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך

ו ויאמר ה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר

ז ויצא השטן מאת פני ה' ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד [ועד] קדקדו

ח ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר

ט ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת

י ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו

פרק מב

יב וה' ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות

יג ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות

יד ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך

טו ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם    

טז ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה וירא [ויראה] את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות

יז וימת איוב זקן ושבע ימים