דמותו של איוב

התלמוד מביא שיטות שונות ומגוונות לגבי דמותו של איוב, תקופתו, ייחוסו ואורך חייו. לפי אחת השיטות איוב בכלל לא היה דמות אנושית אלא הוא משל.

משֶׁה כָּתַב את סִפְרוֹ וּפָרָשַׁת בִּלְעָם וְאִיּוֹב. ומעירים: מְסַיְּיעָא לֵיהּ [מסייע הדבר] לְר' לֵוִי בַּר לַחְמָא, שאָמַר ר' לֵוִי בַּר לַחְמָא: אִיּוֹב בִּימֵי משֶׁה הָיָה, כְּתִיב הָכָא [נאמר כאן]: "מִי יִתֵּן אֵפוֹא וְיִכָּתְבוּן מִלָּי" (איוב יט, כג), וּכְתִיב הָתָם [ונאמר שם] בדברי משה לה': "וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא" (שמות לג, טז), והשימוש במלה המיוחדת "אפוא" מורה שהיה באותו זמן. ואומרים: אם מכאן ראיה וְאֵימָא [ואמור]: שבִּימֵי יִצְחָק היה, דִּכְתִיב [שנאמר]: "מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד" (בראשית כז, לג)! וְאֵימָא [ואמור]: בִּימֵי יַעֲקב, דִּכְתִיב [שנאמר]: "אִם כֵּן אֵפוֹא זאת עֲשׂוּ"(בראשית מג, יא)! וְאֵימָא [ואמור]: בִּימֵי יוֹסֵף, דִּכְתִיב [שנאמר]: "אֵיפה הֵם רעִים" (בראשית לז, טז)! ומשיבים:לֹא סָלְקָא דַּעְתָּךְ [יכול לעלות על דעתך]לומר כן, דִּכְתִיב [שכן נאמר]: "מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ" (איוב יט, כג), וּמשֶׁה הוּא דְּאִיקְרֵי [שנקרא] "מְחֹקֵק", דִּכְתִיב [שנאמר]: "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" (דברים לג, כא). רָבָא אָמַר: אִיּוֹב בִּימֵי מְרַגְּלִים הָיָה, כְּתִיב הָכָא [נאמר כאן]: "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ" (איוב א, א), וּכְתִיב הָתָם [ונאמר שם] בשליחת המרגלים ששלחם משה לארץ לבדוק: "הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אם אין" (במדבר יג, כ). ושואלים: מִי דָּמֵי [האם דומה הדבר]? הָכָא [כאן] "עוּץ", הָתָם [שם] "עֵץ"! ומשיבים: הָכִי קָאָמַר לְהוּ [כך אמר להם] משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (למרגלים): האם יֶשְׁנוֹ, האם חי עוד אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשְּׁנוֹתָיו אֲרוּכּוֹת כָּעֵץ וּמֵגֵין עַל דּוֹרוֹ כָּעֵץ? ולכן קרא לו "עץ" ולא "עוץ". מסופר: יָתֵיב הַהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ [יושב היה אחד החכמים לפני] ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר [ויושב היה ואומר]: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, שלא חי כלל אדם כזה, אֶלָּא מָשָׁל הָיָה. אָמַר לֵיהּ [לו]: עָלֶיךָ, כלומר, כדי להוציא ולבטל סברה זו אָמַר קְרָא [הכתוב]: "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ"(איוב א, א), לומר שהיה איש כזה. ומקשים: אֶלָּא מֵעַתָּה שאתה מוכיח ממה שנאמר "היה" שכך ממש היה, מה שנאמר בדברי נתן הנביא לדוד "שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד רש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד. וְלָרָשׁ אֵין כּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ"(שמואל ב' יב, א-ג), מִי הֲוָה [האם היה]איש כזה? אֶלָּא מָשָׁל בְּעָלְמָא [בלבד], הָכָא נַמִי מָשָׁל בְּעָלְמָא [כאן גם כן משל בלבד]. ומשיבים: אִם כֵּן שמשל הוא, שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ לָמָּה? אלא ודאי היה אדם כזה. ומביאים דעה נוספת בענין זמנו של איוב. ר' יוֹחָנָן וְר' אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ [שאמרו שניהם]: אִיּוֹב מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה, שבאו מן הגולה לארץ ישראל בראשית ימי בית שני, וּבֵית מִדְרָשׁוֹ בְּטִבֶּרְיָא הָיָה. מֵיתִיבֵי [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא:יְמֵי שְׁנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב היו מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְעַד שֶׁיָּצְאוּ, משמע שחי בזמנים ההם, ולא כמו שאמרו שחי בראשית ימי בית שני!

ומתרצים, אֵימָא [אמור]: כְּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְעַד שָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ, זהו מנין שנותיו, אבל לא שחי באותן השנים. מֵיתִיבֵי [מקשים]: שִׁבְעָה נְבִיאִים נִתְנַבְּאוּ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: בִּלְעָם וְאָבִיו בעור, וְאִיּוֹב, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי, וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי, וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי, וֶאֱלִיהוּא בֶּן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי,משמע שאיוב לא מישראל היה! אָמַר לֵיהּ [לו]: וְלִיטַעֲמִיךְ [ולטעמך, לשיטתך], וכי אֱלִיהוּא בֶּן בַּרַכְאֵל לָאו [לא] מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה [היה]? וְהָא כְּתִיב [והרי נאמר בו] "מִמִּשְׁפַּחַת רָם"(איוב לב, ב) כלומר, אברהם! אֶלָּא יש לפרש כי אִינַּבּוּי אִינַּבֵּי [התנבא] לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם, ולכן נמנה ברשימה זו. הָכִי נַמִי [כך גם כן] יכול אתה לומר שאִיּוֹב אִינַּבּוּי אִינַּבֵּי [התנבא] לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם, אבל הוא עצמו מישראל היה. ומקשים: אַטּוּ כּוּלְּהוּ נְבִיאֵי מִי [וכי כל הנביאים האחרים האם] לֹא אִינַּבּוּי [התנבאו] לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם? ואם כן, מדוע מנו רק שבעה אלה? ומשיבים: הָתָם [שם] שאר הנביאים עִיקַּר נְבִיאוּתַיְיהוּ [נבואתם] לְיִשְׂרָאֵלהיתה, הָכָא [כאן] שבעה אלו, עִיקַּר נְבִיאוּתַיְיהוּ [נבואתם] לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם. מֵיתִיבֵי [מקשים] ממה ששנינו בברייתא אחרת: חָסִיד הָיָה בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם וְאִיּוֹב שְׁמוֹ, וְלֹא בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ, הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו יִסּוּרִין הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, כָּפַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְטָרְדוֹ (לסלק אותו) מִן הָעוֹלָם הַבָּא, הרי שגוי היה! ומשיבים: תַּנָּאֵי [מחלוקת תנאים] הִיאהאם היה מישראל. דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא] בענין זמנו של איוב, ר' אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ" (איוב כז, יב), אֵיזֶה דּוֹר שֶׁכּוּלּוֹ הֶבֶל? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים, כמבואר להלן שהיו שופטים את שופטיהם.ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ" (איוב מב, טו), אֵיזֶהוּ דּוֹר שֶׁנִּתְבַּקְּשׁוּ (חפשו) בּוֹ נָשִׁים יָפוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (ראה אסתר פרק ב). ומקשים: וְאֵימָא [ואמור] שהיהבִּימֵי דָּוִד, דִּכְתִיב [שנאמר]: "וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בכל גבול ישראל" (מלכים א' א, ג)! ומשיבים: הָתָם [שם] בימי דוד חיפשו בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וכפי שנאמר שם, הָכָא [כאן] בימי אחשורוש חיפשו בְּכָל הָאָרֶץ,וכפי שנאמר בבנות איוב. ר' נָתָן אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי מַלְכוּת שְׁבָא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּפּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם"(איוב א, טו). וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִיּוֹב בִּימֵי גדולת מלכות כַּשְׂדִּים, בזמן נבוכדנצר הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלשָׁה רָאשִׁים" (איוב א, יז). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אִיּוֹב בִּימֵי יַעֲקב הָיָה, וְאת דִּינָה בַּת יַעֲקב נָשָׂא, ומסבירים: כְּתִיב הָכָא [נאמר כאן]: "כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי" (איוב ב, י), וּכְתִיב הָתָם [ונאמר שם] במעשה דינה: "כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל" (בראשית לד, ז). עד כאן דברי הברייתא, ובהכרח כּוּלְּהוּ תַּנָּאֵי סְבִירָא לְהוּ [כל אותם התנאים סבורים] שאִיּוֹב מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה [היה], לְבַר [חוץ] מִ"יֵּשׁ אוֹמְרִים" שאמרו שבימי יעקב היה, והרי בוודאי לא היה מבני יעקב. ומה הראיה שכולם סבורים שהיה מישראל? דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ [שאם עולה על דעתךלומר] שמֵאוּמּוֹת הָעוֹלָם הֲוָה [היה], בָּתַר דִּשְׁכִיב [אחרי שמת] משֶׁה מִי שַׁרְיָא [האם שרתה] שְׁכִינָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם? וְהָא [והרי] אָמַר מָר [החכם]:

בִּקֵּשׁ משֶׁה שֶׁלּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְנִתַּן לוֹ הדבר, שֶׁנֶאֱמַר: "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מכל העם אשר על פני האדמה" (שמות לג, טז) ונאמר שם שה' נענה לבקשותיו.אָמַר ר' יוֹחָנָן: דּוֹרוֹ שֶׁל אִיּוֹב שָׁטוּף בְּזִמָּה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ" (איוב כז, יב), וּכְתִיב [ונאמר]: "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ"(שיר השירים ז, א), ומכאן למדים שלשון זו "חזיתם" היא לשון הסתכלות של זנות. ומקשים: אֵימָא [אמור] ש"חזיתם" זה בהסתכלות בִּנְבוּאָה הוא, דִּכְתִיב [שנאמר]: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ" (ישעיה א, א)! ואומרים: אִם כֵּן מה שנאמר "לָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ" לָמָּה לִי? אלא שמדובר פה על ראיה של הבל. (בבא בתרא טו,א-ב).

אָמַר ר' חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר ר' סִימָאי: שְׁלֹשָׁה אנשי שם הָיוּ עם פרעה בְּאוֹתָהּ עֵצָה שהתייעץ עימם מה לעשות בישראל, והם: בִּלְעָם, וְאִיּוֹב, וְיִתְרוֹ. בִּלְעָם שֶׁיָּעַץ עצה זו לפרעה עונשו היה שנֶהֱרַגבמלחמת מדין (ראה במדבר לא, ח), אִיּוֹב שֶׁשָּׁתַקולא אמר דבר נִידּוֹן בְּיִסּוּרִין, כפי שנאמר בספרו. יִתְרוֹ שֶׁבָּרַח מפני שלא רצה להשתתף בעצה זָכוּ מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית בסנהדרין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים ישְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב" (דברי הימים א ב, נה), וּכְתִיב [ונאמר] "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן משֶׁה" (שופטים א, טז), משמע שהם היו הקינים "יושבי יעבץ" = יושבי מקום העצה של ישראל, לשכת הגזית. (סוטה יא,א).