הטעות של יואב שר הצבא

במסכת בבא בתרא חלקו האמוריים מה עדיף מלמד מדקדק שאינו בקי או מלמד בקי שאינו מדקדק. הגמרא שם מביאה סיפור המראה שחוסר דקדוק לשוני בלימוד של ילד צעיר יכול להשתרש ולהישאר במוחו של התלמיד לנצח. במקרה שהתלמיד נעשה אחר כך רמטכ"ל (כמו בסיפור שבגמרא), טעות כזו עלולה להיות משמעותית מבחינה צבאית ומדינית.

וְאָמַר רָבָא: הָנֵי תְּרֵי מַקְרֵי דַּרְדְּקֵי [שני מלמדי תינוקות], חַד גָּרֵיס וְלָא דָּיֵיק [אחד גורס הרבה ואינו מדייק בדברים] וְחַד דָּיֵיק וְלָא גָּרֵיס [ואחד מדייק ואינו גורס הרבה] מוֹתְבִינַן הַהוּא דְּגָרֵיס וְלָא דָּיֵיק [מושיבים אנו מקבלים ללמד את ההוא שגורס ואינו מדייק], ומדוע? שַׁבֶּשְׁתָּא מִמֵּילָא נָפְקָא [השגיאה מעצמה תצא] ואין נזק בכך שילמד בשגיאות. ואילו רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: מוֹתְבִינַן דְּדָיֵיק וְלָא גָּרֵיס [מושיבים אנו את זה שמדייק ואינו גורס הרבה], וזאת משום ששַׁבֶּשְׁתָּא [שגיאה] כֵּיוָן דְּעָל [שנכנסת] עָל [נכנסת] ושוב אינה יוצאת. וראיה לדבר דִּכְתִיב [שנאמר]: "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם" (מלכים א יא, טו), כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ [כאשר בא יואב לפני] דָוִד לאחר מעשה, אָמַר לֵיהּ [לו] דוד: מַאי טַעֲמָא עֲבַדְתְּ הָכִי [מה טעם עשית כך], שהרגת את הזכרים בלבד? אָמַר לֵיהּ [לו], דִּכְתִיב [שנאמר]: "תִּמְחֶה אֶת זָכָר עֲמָלֵק" (דברים כה, יט), כלומר, את זְכַר עמלק, ועמלק מזרע אדום הוא. אָמַר לֵיהּ [לו]: וְהָא אֲנַן [והרי אנחנו] "זֵכֶר" קָרֵינַן [קראנו]! אָמַר לֵיהּ [לו]: אֲנָא [אני, לי] "זָכָר" אַקְרִיוּן [הקריאו לי]. אֲזַל שַׁיְילֵיהּ לְרַבֵּיהּ [הלך יואב ושאל את רבו] שלימד אותו מקרא, אָמַר לֵיהּ [לו]: הֵיאָךְ אַקְרִיתָן [איך הקרית לנו]? אָמַר לֵיהּ [לו]: "זֵכֶר" שהוא קרא כראוי, אלא שלא שם לב שתלמידו אינו קורא כראוי. שְׁקַל סַפְסֵירָא לְמִיקְטְלֵיהּ [נטל יואב חרב להרוג אותו], אָמַר לֵיהּ [לו] המלמד: אַמַּאי [מדוע] אתה בא להורגני? אָמַר לֵיהּ [לו], דִּכְתִיב [שנאמר]: "אָרוּר עשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה" (ירמיהו מח, י), שלימדת שלא כראוי. אָמַר לֵיהּ [לו] המלמד: שְׁבַקֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דְּלֵיקוּם [הנח לאותו אדם שיעמוד] בְּ"אָרוּר" זה, ודי בעונש זה ואין צורך להרוג אותי! אָמַר לֵיהּ [לו], כְּתִיב [נאמר] גם: "וְאָרוּר מנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם" (ירמיהו מח, י)! אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים]: קַטְלֵיהּ [הרגו], וְאִיכָּא דְּאָמְרִי [ויש שאומרים]: לֹא קַטְלֵיהּ [הרגו]. ומכל מקום למדים ממקרה זה ששגיאה שלומדים בילדות נשארת למשך כל החיים.

(בבא בתרא כא,א-ב).