כפיית עליה לארץ ישראל

הסוגיה שלנו, העוסקת בעיילה לארץ ישראל בזמן הגלות, באה כהמשך לדברי המשנה והגמרא המופיעים קודם ועוסקים בשאלת הכפייה של בני משפחה אחד על השני לעלות לארץ ישראל.

"משנההַכּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שיכול אדם לכפות על בני ביתו לעלות לארץ ישראל וְאֵין הַכּל (כלומר, אין אף אחד) מוֹצִיאִיןמארץ ישראל. וכן הַכּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִםמשאר ערי ארץ ישראל, וְאֵין הַכּל מוֹצִיאִיןמירושלים. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁיםיכולים לכפות זה את זה לעלות לארץ או לירושלים. ועוד צד הלכתי בהבדלים בין המקומות:נָשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ולא נכתב בכתובה בדיוק סוג המטבע נוֹתֵן לָהּ כתובה מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוֹטְקִיָּאשערך המטבעות שם גבוה יותר נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נָשָׂא אִשָּׁה בְּקַפּוֹטְקִיָּא וְגֵרְשָׁהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נוֹתֵן לָהּ גם כן מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוֹטְקִיָּא.ולדעת הכל נָשָׂא אִשָּׁה בְּקַפּוֹטְקִיָּא וְגֵרְשָׁהּ בְּקַפּוֹטְקִיָּא נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוֹטְקִיָּא.

גמרא על לשון המשנה "הַכּל מַעֲלִין" שואלים: לְאַתּוּיֵי מַאי [להביא, להוסיף את מה] נאמרה לשון זו? ומשיבים: לְאַתּוּיֵי [להביא]עֲבָדִים שגם עבד עברי עולה בעל כורחו עם משפחת האדון. ושואלים: וּלְמַאן דְּתָנֵי [ולמי ששנה] במשנה להלן עֲבָדִים בְּהֶדְיָא [במפורש], אם כן תוספת זו לְאַתּוּיֵי מַאי [להביא את מה]? ומשיבים: לְאַתּוּיֵי [להביא] מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הַרָעָה,שמותר להעלות ממקום טוב בחוץ לארץ למקום רע בארץ ישראל. ועוד "וְאֵין הַכּל מוֹצִיאִין" לְאַתּוּיֵי מַאי [להביא את מה]?לְאַתּוּיֵי [להביא] עֶבֶד כנעני שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, דְּאָמְרִינַן לֵיהּ [שאומרים לו,לאדון]: זַבְּנֵיהּ הָכָא וְזִיל [מכור אותו כאן בארץ ולך], ואל תוציאנו חזרה לחוץ לארץ, מִשּׁוּם יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שאנו מעוניינים שירבו יושביה. הלשון במשנה "הַכּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם" לְאַתּוּיֵי מַאי [להביא את מה]? לְאַתּוּיֵי [להביא] שרשאי להוציא אף מִנָּוֶה הַיָּפָהבמקום אחר בארץ ישראל לְנָוֶה הָרָעָהבירושלים. "וְאֵין הַכּל מוֹצִיאִין" לְאַתּוּיֵי מַאי? [להביא את מה]? לְאַתּוּיֵי [להביא] שאין מוציאים מירושלים למקום אחר אפילו בארץ ישראל ואֲפִילּוּ מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה. וְאַיְידִי דְּתָנָא רֵישָׁא [ומתוך ששנה בתחילה] "אֵין מוֹצִיאִין" תָּנָא סֵיפָא נַמִי [שנה בסוף גם כן] "אֵין מוֹצִיאִין", למרות שאין הדבר נחוץ ואפשר היה ללמוד זאת מדיוק הדברים.

תָּנוּ רַבָּנַן [שנו חכמים]: הוּא הבעל, אוֹמֵר לַעֲלוֹתלארץ ישראל, וְהִיא, אשתו, אוֹמֶרֶת שֶׁלּא לַעֲלוֹת כּוֹפִין אוֹתָהּ לַעֲלוֹת. וְאִם לָאו [לא], שאינה רוצה תֵּצֵא בְּלֹא כְּתוּבָּה. הִיא אוֹמֶרֶת לַעֲלוֹת וְהוּא אוֹמֵר שֶׁלּא לַעֲלוֹת כּוֹפִין אוֹתוֹ לַעֲלוֹת, וְאִם לָאו [לא], שאינו רוצה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. הִיא אוֹמֶרֶת לָצֵאת מן הארץ וְהוּא אוֹמֵר שֶׁלּא לָצֵאת כּוֹפִין אוֹתָהּ שֶׁלּא לָצֵאת. וְאִם לָאו[לא], שאינה רוצה להשאר עמו תֵּצֵא בְּלֹא כְּתוּבָּה. הוּא אוֹמֵר לָצֵאת וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁלּא לָצֵאת כּוֹפִין אוֹתוֹ שֶׁלּא לָצֵאת, וְאִם לָאו [לא] שאינו מסכים להשאר עמה אם לא תצא עמו לחוץ לארץ" (כתובות קי,ב).