ללמוד תורה מאחר

הדיון של הסוגיה שלנו העוסק בדינו של רב שסרח, מזכיר את הדיונים אודות ההתייחסות ל'אחר' (כינויו של אלישע בן אבויה אחרי שכפר). במסכת חגיגה עוסקת הגמרא בהרחבה בדמותו של 'אחר'. חכמי ישראל נמנעו מהמשך הקשרים שלהם עם אחר לאחר שכפר, חוץ מרבי מאיר שהמשיך ללמוד מתורתו של אחר.הגמרא דנה בשאלה כיצד היה מותר לרבי מאיר ללמוד ממנו תורה, היא משתמשת בטענה העולה גם מהסוגיה שלנו, רק רב הדומה בהתנהגותו למלאך ה' צבאות ראוי ללמד תורה.

"מסופר: כִּינָחנַפְשֵׁיהּ [כאשרנחהנפשו, מת] אַחֵר, אָמְרִי [אמרו]בביתדיןשלמעלה: שלֹאמֵידַןלִידַיְינֵיהּ [ידונואותו] וְלֹאלְעָלְמָאדְּאָתֵילֵיתֵי [יבואלעולםהבא].שלֹאמֵידַןלִידַיְינֵיהּ [ידונואותו]כראוילומִשּׁוּםשעָסַקבְּאוֹרַיְיתָא [בתורה],וזכותהתורהמגינהעליו, וְשלֹאלְעָלְמָאדְּאָתֵילֵיתֵי [יבואלעולםהבא],מִשּׁוּםשחָטָא. אָמַרר' מֵאִיר: מוּטָבדְּלִידַיְינֵיהּוְלֵיתֵילְעָלְמָאדְּאָתֵי [שידונואותוכראויושיבואלעולםהבא],מָתַיאָמוּתואזאבקשדברזהבשמים, וְאַעֲלֶהעָשָׁןמִקִּבְרוֹשידעושהואנידוןבגיהנם. ומספרים: כִּינָחנַפְשֵׁיהּ [כאשרנחהנפשו,נפטר]ר' מֵאִירסְלֵיקקוּטְרָאמִקִּבְרֵיהּ [עלהעשןמקברו]שלאַחֵר, משמע, שנתקבלהבקשתו. אָמַרר' יוֹחָנָן: וכיגְּבוּרְתָא [גבורה] היאלְמִיקְלָארַבֵּיהּ [לשרוףאתרבו]?! ורקזובלבדאפשרהיהלעשותלתקנתו?חַדהֲוָהבֵּינָנָאוְלָאמָצֵינַןלְאַצּוּלֵיהּ [אחדהיהבינינוביןהחכמיםשהתקלקלואיןאנחנויכוליםלהצילו]? אִינָקְטֵיהּ [אםנחזיקאותו] בַּיָד, מַאןמְרַמֵּילֵיהּמַאן [מייוציאאותומידינו, מי]? אָמַרר' יוחנן: מָתַיאָמוּתוַאֲכַבֶּהעָשָׁןמִקִּבְרוֹלהודיעשהוציאוהומדיןגיהנםוהביאוהולחייעולםהבא. ואכן, כִּינָחנַפְשֵׁיהּ [כאשרנחהנפשו,נפטר]ר' יוֹחָנָןפָּסַקקוּטְרָאמִקִּבְרֵיהּ [עשןמקברו]שלאַחֵר, פָּתַחעֲלֵיהּ [עליו] הַהוּאסַפְדָּנָא [ספדןאחד]בהספידואתר' יוחנן, וכךאמר: אֲפִילּוּשׁוֹמֵרהַפֶּתַחלֹאעָמַדלְפָנֶיךָ, רַבֵּינוּ.שהרישומרהפתחשלגיהנםלאיכולהיהלעמודבפניר' יוחנןשהוציאאתאחרמשם. מסופר:בִּתּוֹשֶׁלאַחֵראָתְיָאלְקַמֵּיהּ [באהלפניו],לפנירַבִּי, אָמְרָהלֵיהּ [לו]:רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי,שהיתהזקוקהלמזונות.אָמַרלָהּ: בַּתמִיאַתְּ? אָמְרָהלוֹ: בִּתּוֹשֶׁלאַחֵראֲנִי. אָמַרלָהּבכעס: עֲדַיִיןיֵשׁמִזַּרְעוֹבָּעוֹלָם?! וְהָאכְּתִיב [והרינאמר]"לֹאנִיןלוֹוְלֹאנֶכֶדבְּעַמּוֹוְאֵיןשָׂרִידבִּמְגוּרָיו"(איוביח, יט)! אָמְרָהלוֹלרבי: זְכוֹרלְתוֹרָתוֹ, וְאַלתִּזְכּוֹרמַעֲשָׂיו. מִיָּדיָרְדָהאֵשׁוְסִכְסְכָה (לִחֲכָה) סַפְסָלוֹשֶׁלרַבִּי. בָּכָהוְאָמַררַבִּי: וּמַהלַּמִּתְגַּנִּיןבָּהּלאחר, שהתורההיתהמגונהבעיניוופרשממנהכָּךְ, הקדושברוךהואמקפידעלכבודו, לַמִּשְׁתַּבְּחִיןבָּהּ, עַלאַחַתכַּמָּהוְכַמָּה!

ושואלים: וְר' מֵאִירהֵיכִיגָּמַר [כיצדלמד] תּוֹרָהמִפּוּמֵיהּ [מפיו] שלאַחֵר? וְהָאָמַר [והריאמר]רַבָּהבַּרבַּרחָנָהאָמַרר' יוֹחָנָן: מַאידִּכְתִיב [מהושנאמר]:"כִּישִׂפְתֵיכהֵןיִשְׁמְרוּדַעַתוְתוֹרָהיְבַקְשׁוּמִפִּיהוּכִּימַלְאַךְה' צְבָאוֹתהוּא" (מלאכיב, ז), ללמד: אִםדּוֹמֶההָרַבלְמַלְאַךְה' צְבָאוֹתשהואשלםבמעשיויְבַקְּשׁוּתּוֹרָהמִפִּיהוּ, וְאִםלָאואַליְבַקְּשׁוּתּוֹרָהמִפִּיהוּ! אָמַררֵישׁלָקִישׁ: ר' מֵאִירקְרָאאַשְׁכַּח [פסקמצא] וְדָרַשׁ, ועלפיועשהכן, שנאמר: "הַטאָזְנְךָוּשְׁמַעדִּבְרֵיחֲכָמִיםוְלִבְּךָתָּשִׁיתלְדַעְתִּי"(משליכב, יז), "לְדַעְתָּם" לֹאנֶאֱמַר, אֶלָּאלְדַעְתִּי.כלומר: צריךלשמועדבריחכמים, גםאםחכמיםאלהפגומיםהם, אבלאיןלקבלדעתםאלאישלשיםלבלדעתהמקום.רַבחֲנִינָאאָמַרסֶמֶךלזהמֵהָכָא [מכאן]:"שִׁמְעִיבַתוּרְאִיוְהַטִּיאָזְנֵךָוְשִׁכְחִיעַמֵּךְוּבֵיתאָבִיךְ"(תהליםמה, יא), שצריךלשמועדבריהחכם, אבלישלשכוחצדדיםפגומיםשבתורתו. ושואלים: אםכן,קַשׁוּקְרָאֵיאַהֲדָדֵי [קשיםהכתוביםזהעלזה]?שממקוראחדלמדיםשמותרללמודרקמחכםשמעשיומושלמים, ובמקוםאחרלמדיםשאפשרללמודגםממישהואפגוםבמעשיו! ומשיבים: לָאקַשְׁיָא [אינוקשה];הָא [זה]שאמרנושמותרהריזהבּאדםגָדוֹל,הָא [זה]שאמרנושאסור, הריזהבְּאדםקָטָןשראוילוללמודרקמאישצדיקכדישלאיתקלקלעלידירבו. כִּיאֲתָא [כאשרבא]רַבדִּימִימארץישראללבבל,אָמַר, אָמְרִיבְּמַעַרְבָא [אומריםאנשיםבארץישראל]:ר' מֵאִיראָכַלתַּחְלָא [שחליים], וּשְׁדָאשִׁיחֲלָאלְבָרָא [וזרקאתהקליפהלחוץ], שיודעהיהכיצדלהוציאאתהתוכןהחשובמןהקליפההרעה. דָּרַשׁרָבָא: מַאידִּכְתִיב [מהושנאמר]:"אֶלגִּנַּתאֱגוֹזיָרַדְתִּילִרְאוֹתבְּאִבֵּיהַנָּחַלוגו'"(שירהשיריםו, יא), לָמָּהנִמְשְׁלוּתַּלְמִידֵיחֲכָמִיםלֶאֱגוֹזלוֹמַרלְךָ: מָהאֱגוֹזזֶה, אַףעַלפִּישֶׁמְּלוּכְלָךְבְּטִיטוּבְצוֹאָהאֵיןמַהשֶּׁבְּתוֹכוֹנִמְאָס,שרקהקליפהמתלכלכתולאתוכו,אַףתַּלְמִידחָכָם, אַףעַלפִּישֶׁסָּרַח(חטא) אֵיןתּוֹרָתוֹנִמְאֶסֶת.מסופר: אַשְׁכְּחֵיהּ [מצאאותו]רַבָּהבַּר [בנו]שלשֵׁילָאלְאֵלִיָּהוּהנביא, שהתגלהלו. אָמַרלֵיהּ [לו]לאליהו: מַאיקָאעָבֵיד [מהעושה]הַקָּדוֹשׁבָּרוּךְהוּא? אָמַרלֵיהּ [לו]אליהו: קָאָמַרשְׁמַעֲתָאמִפּוּמַיְיהוּדְּכוּלְּהוּרַבָּנַן [אומרהואהלכותמפיהם, משמםשלכלהחכמים],וּמִפּוּמֵיהּ [ומפיו, משמו] שלר' מֵאִירלָאקָאָמַר [אינואומר].אָמַרלֵיהּ [לו]: אַמַּאי [מדוע]?אמרלו: מִשּׁוּםדְּקָאגָּמַרשְׁמַעֲתָאמִפּוּמֵיהּ [שלמדהלכהמפיו] שלאַחֵר. אָמַרלֵיהּ [לו]:אַמַּאי [מדוע]ידונואותולחובהעלכך? הלאר' מֵאִיררִמּוֹןמָצָא, תּוֹכוֹאָכַל, קְלִיפָּתוֹזָרַק. אָמַרלֵיהּ [לו]:אכן, נשמעודבריהסנגוריהשלךבמרום, הָשְׁתָּאקָאָמַר [עכשיואומר]הקדושברוךהוא, מֵאִירבְּנִיאוֹמֵר: בִּזְמַןשֶׁאָדָםמִצְטַעֵרוסוֹבל, כגוןשמלקיםאותו, אוממיתיםאותובביתדין, שְׁכִינָה, מַהלָּשׁוֹןאוֹמֶרֶת: קַלַּנִי [אוילי] מֵראשִׁי, קַלַּנִי [אוילי] מִזְּרוֹעִי, שאנימשתתףבכאבושלאותואדם (חגיגה טו,ב).