מדוע גם הרבנים חוטאים

במסכת סוכה עוסקת הגמרא בהרחבה בדיון על מהות היצר הרע. שם מבואר שהיצר הרע של גדולי התורה חזק יותר. אם האדם היה גדל בתורה והיה נשאר עם יצר הרע של איש פשוט, הוא לא היה נתקל בהתמודדויות כלל. אמנם כאשר היצר הרע גדל עם האדם, התמודדויות נשארות ונעשות קשות יותר. הבנה זו הרגיעה את אביי כשהוא נתקל באנשים פשוטים המתגברים על ניסיונות שלהערכתו הוא היה נכשל בהם.

"תָּנוּרַבָּנָן [שנוחכמים]:בכוונתהכתוב"וְאֶתהַצְּפוֹנִיאַרְחִיקמֵעֲלֵיכֶם" זֶהיֵצֶרהָרַע,ומדוענקרא "צפוני" שֶׁצָּפוּןוְעוֹמֵדבְּלִבּוֹשֶׁלאָדָם. "וְהִדַּחְתִּיואֶלאֶרֶץצִיָּהוּשְׁמָמָה"(יואלב, כ) לְמָקוֹםשֶׁאֵיןבְּנֵיאָדָםמְצוּיִיןשלאיוכללְהִתְגָּרוֹתבָּהֶן.ומהמעשיוונזקיושליצרזה?"אֶתפָּנָיואֶלהַיָּםהַקַּדְמוֹנִי"(יואלב, כ) שֶׁנָּתַןעֵינָיובְּמִקְדָּשׁרִאשׁוֹן("קדמוני" מלשוןמוקדם) וְהֶחֱרִיבוֹוְהָרַגתַּלְמִידֵיחֲכָמִיםשֶׁבּוֹ. "וְסֹפוֹאֶלהַיָּםהָאַחֲרוֹן" שֶׁנָּתַןעֵינָיובְּמִקְדָּשׁשֵׁנִי("אחרון") וְהֶחֱרִיבוֹ, וְהָרַגתַּלְמִידֵיחֲכָמִיםשֶׁבּוֹ. "וְעָלָהבָאְשׁוֹוְתַעַלצַחֲנָתוֹ" (יואלב, כ) מפנישֶׁמַּנִּיחַאוּמּוֹתהָעוֹלָםוּמִתְגָּרֶהבְּשׂוֹנְאֵיהֶםשֶׁליִשְׂרָאֵל(כלומר, בלשוןנקיהישראל), שיצרהרעמפתהאתישראליותרמבניכלאומהאחרת. "כִּיהִגְדִּיללַעֲשׂוֹת" (יואלב, כ) אָמַראַבַּיֵי: וּבְתַלְמִידֵיחֲכָמִיםמתגרהיוֹתֵרמִכּוּלָּם.וכעיןראיהלדברכִּיהָא [כפימעשהזה] שאַבַּיֵישְׁמַעֵיהּלְהַהוּאגַּבְרָאדְּקָאָמַרלְהַהִיאאִתְּתָא[שמעאדםאחדשאמרלאשהאחת]:נַקְדִּיםוְנֵיזִילבְּאוֹרְחָא [ונלךבדרך].כיוןששמע, אָמַראבייבלבו:אֵיזִילאַפְרְשִׁינְהוּמֵאִיסּוּרָא [אלךללוותםועלידיכךאפרישאותםמןהאיסור] שהםמתכונניםודאילעשותיחד. אֲזַלבַּתְרַיְיהוּתְּלָתָאפַּרְסֵיבְּאַגְמָא[הלךאחריהםשלושפרסאותבתוךהאגם] במקוםהקנים, והםהיומהלכיםבדרךולאעשוכלרע. כִּי [כאשר] הגיעולפרשתדרכיםאשרממנההיהיכולכלאחדמהםלפנותלמקומו,הָווּפָּרְשֵׁימֵהֲדָדֵי [היונפרדיםזהמזו],ובתוךכדיכךשְׁמַעִינְהוּדְּקָאאָמְרִי [שמעאותםשהםאומרים]: אוֹרְחִיןרְחִיקָא [דרכנורחוקה], כלומר: רבהמרחקביןמקומותמגורינוושובאיננויכוליםלהמשיךללכתבאותהדרך, ואולםאילוהיינויכוליםלהמשיךללכתבאותהדרך, הרישהיתהצַוְותִיןבְּסִימָא [חברתנונעימה]. אָמַראַבַּיֵי: אִימַאןדְּסָנֵילִיהֲוָה [אםמיששונאליהיהזה], כלומר: אלוהייתיאניבעצמיבמצבזה,לֹאהֲוָהמָצֵילְאוֹקוֹמֵיהּנַפְשֵׁיהּ[הייתייכוללהעמידעצמי] ולהתאפקמלחטוא. כיוןשכךראהבעצמוחסרוןגדולזהאֲזַלתְּלָאנַפְשֵׁיהּבְּעִיבּוּרָאדְּדַשָּׁא [הלךנשעןעלבריחהדלת] והיהמהרהרוּמִצְטַעֵר.אֲתָאהַהוּאסָבָא, תָּנָאלֵיהּ [באזקןאחד, שנהלו]: כָּלהַגָּדוֹלמֵחֲבֵירוֹיִצְרוֹגָּדוֹלהֵימֶנּוּ.ולכןאיןעלאביילהצטערכלכך, שלפיגדולתוכךגםיצרוגדול" (סוכה נב,א).