מעלותיהם של בעלי תשובה

הסוגיה שלנו עוסקת ברחל ולאה, הרבי מלובאוויטש בשיחותיו מבאר שההבדל בין רחל ללאה הוא ההבדל בין צדיקים גמורים לבעלי תשובה. רחל היא בבחינה של צדיקים גמורים ולאה היא בבחינה של בעלי תשובה. במקומות רבים בתלמוד מודגשת מעלתם המיוחדת של בעלי התשובה.

"אמר ר' חייא בר אבאשכך אמר ר' יוחנן: כל הנביאים כולן בנבואות הנחמה שאמרו לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים עליהם נאמר "עין לא ראתה אלהים זולתך". ומציינים ששיטה זו פליגא [חלוקה] על שיטת ר' אבהו הסבור שבעלי תשובה עדיפים על צדיקים, שכך אמר ר' אבהו: במקום (בדרגה) שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדין, שכן נאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב", "לרחוק" ברישא [בראש, בתחילה], כלומר קודם ניתן השלום לבעל התשובה שהיה רחוק, והדר וחוזר אחר כך ] ונותן השלום"לקרוב", שהוא הצדיק הגמור.ואילו ר' יוחנן אמר [יכול היה לומר] לך: מאי [מה] הכוונה בביטוי "רחוק"זה שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא [מתחילה](והוא הצדיק הגמור), ולו נאמר קודם שלום. ומאי [ומה] הכוונה בביטוי "קרוב"זה שהיה קרוב לדבר עבירה, ונתרחק ממנו השתא [עכשיו] שחזר בתשובה. ולבעל תשובה נאמר שלום לאחר שנאמר לצדיק" (ברכות לד,ב).

"אָמַר רַב כָּהֲנָא מִשּׁוּם (משמו של) ר' יִשְׁמָעֵאל בְּר' יוֹסֵי אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם (משמו של) ר' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מַאי דִּכְתִיב [מהו שנאמר] בתאור חיות הקדש שבמרכבה: "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח), שאמנם הקרי הוא "וידי" אבל "יָדוֹ" כְּתִיב בלשון יחיד לדרוש מכאן: זֶה יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפְּרוּסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַחַיּוֹת כְּדֵי לְקַבֵּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה מִיַּד מִדַּת הַדִּין שהרי לפי הדין לא היה ראוי לתת להם פתח לחזור בתשובה" (פסחים קיט,א).

"אָמְרוּ עָלָיו עַל ר' אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא, שֶׁלּא הִנִּיחַ זוֹנָה אַחַת בָּעוֹלָם שֶׁלּא בָּא עָלֶיהָ, שהיה שטוף כל כך בזנות. פַּעַם אַחַת שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה אַחַת בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְהָיְתָה זונה זו נוֹטֶלֶת כִּיס (ארנק) מלא דִּינָרִין בִּשְׂכָרָהּ, נָטַל כִּיס דִּינָרִין וְהָלַךְ וְעָבַר עָלֶיהָ (לקראתה) שִׁבְעָה נְהָרוֹת כדי להגיע אליה. בִּשְׁעַת הֶרְגֵּל דָּבָר כשהיו מתעסקים בענייני תשמיש, הֵפִיחָה רוח מאחוריה,אָמְרָה בתוך הדברים: כְּשֵׁם שֶׁהֲפִיחָה זוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, כָּךְ אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ גם אם יחזור בִּתְשׁוּבָה. כששמע את הדבר נזדעזע מאד,הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין שְׁנֵי הָרִים וּגְבָעוֹת, אָמַר: הָרִים וּגְבָעוֹת בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים, שאתקבל בתשובה! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ, נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י). אָמַר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ, נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה" (ישעיהו נא, ו). אָמַר: חַמָּה וּלְבָנָה בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ, נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה" (ישעיהו כד, כג). אָמַר: כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים עָלֶיךָ, נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם" (ישעיהו לד, ד). אָמַר: אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּי, הִנִּיחַ ראשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכִיָּה עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ר' אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא מְזוּמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא... מסופר, כששמע מעשה זה בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹעולם הבא שלו בְּמעשים של כַּמָּה שָׁנִים, וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת. וְעוד אָמַר רַבִּי בעקבות מעשה זה: לֹא דַּיָּין לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁקּוֹרִין אוֹתָן "רַבִּי", שהרי כך קראו לו מן השמים "ר' אלעזר בן דורדיא" (עבודה זרה יז,א)