העברת הבכורה מראובן ליוסף - זוהר

העברת הבכורה מראובן ליוסף - זוהר

הסוגיה שלנו העוסקת בדיון אודות העברת הבכורה מראובן ליוסף נידונה גם כן בזוהר. הזוהר מבאר שבגלל הרמאות של לבן, חשב יעקב בליל חתונתו שהוא נמצא עם רחל, ורצונו היה ברחל. אם כן הבכור, שהוא הוליד מאותו לילה, היה צריך להיות בנה של רחל. לכן היה החשבון האלוהי לסובב את הדברים כך שבסופו של דבר תעבור הבכורה חזרה לבני רחל.


זוהר פרשת וישלח (קעו,ב)

וְעִם כָּל דָּא אִתְעֲנַשׁ דְּאִתְנְטִיל בְּכוֹרָתֵיהּ מִנֵּיהּ וְאִתְיְהִיב לְיוֹסֵף כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (דברי הימים א ה) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכוֹרָתוֹ לְיוֹסֵף.

תָּא חֲזֵי, (דניאל ב) לֶהוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא דִּי כָּל מַעְבְּדוֹהִי קְשׁוֹט וְאָרְחָתֵיהּ דִּין, וְכָל מַה דְּאִיהוּ עָבִיד כֹּלָּא אִיהוּ בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה.

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה גָרִים עוֹבָדָא דְבַר נָשׁ, דְּהָא כָּל מַאי (מאן) דְאִיהוּ עָבִיד, כֹּלָּא אִתְרְשִׁים וְקָיְימָא קַמֵּי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא יַעֲקֹב בְּשַׁעְתָּא דְעָאל לְגַבָּהּ דְלֵאָה, כָּל הַהוּא לֵילְיָא רְעוּתֵיהּ וְלִבֵּיהּ הֲוָה בְּרָחֵל, דְּחָשִׁיב דְּרָחֵל אִיהִי. וּמֵהַהוּא שִׁמּוּשָׁא וְטִפָּה קַדְמָאָה וּמֵהַהוּא רְעוּתָא אִתְעֲבָרַת לֵאָה וְאוּקְמוּהָ. דְּהָא אִלְמָלֵא דְיַעֲקֹב לָא יָדַע לָא יִסְתַּלִּיק רְאוּבֵן בְּחוּשְׁבָּנָא. וְעַל דָּא לָא אִסְתַּלַּק בִּשְׁמָא יְדִיעָא אֶלָּא שְׁמֵיהּ סְתָם רְאוּבֵן.

וְעִם כָּל דָּא אַהֲדַר עוֹבָדָא לְאַתְרֵיהּ, כְּמָה דְהַהוּא רְעוּתָא קַדְמָאָה אִתְעֲבִידַת בְּרָחֵל, הַהוּא רְעוּתָא אִתְהַדָּרַת בָּהּ. דְּהָא בְּכוֹרָתֵיהּ אַהֲדָרַת לְיוֹסֵף בּוּכְרָא דְרָחֵל, אֲתַר דִּרְעוּתָא הֲוַת בְּרָחֵל וְכֹלָּא סָלִיק בְּאַתְרֵיהּ. בְּגִין דְּכָל עוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְּהוּ קְשׁוֹט וּזְכוּ.

תרגום

וְעִם כָּל זֶה נֶעֱנַשׁ שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ בְּכוֹרָתוֹ וְנִתְּנָה לְיוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דה''א ה) וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ [לבני] לְיוֹסֵף.

בֹּא רְאֵה, (דניאל ב) שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם הָאֵל מְבֹרָךְ מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו אֱמֶת וּדְרָכָיו דִּין, וְכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, הַכֹּל הוּא בְחָכְמָה עֶלְיוֹנָה.

בֹּא רְאֵה כַּמָּה גוֹרֵם מַעֲשֵׂה אָדָם, שֶׁהֲרֵי כָּל מִי [מה] שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, נִרְשָׁם וְעוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְלֵאָה, כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה רְצוֹנוֹ וְלִבּוֹ בְּרָחֵל, שֶׁחָשַׁב שֶׁהִיא רָחֵל, וּמֵאוֹתוֹ שִׁמּוּשׁ וְטִפָּה רִאשׁוֹנָה וּמֵאוֹתוֹ רָצוֹן הִתְעַבְּרָה לֵאָה, וּבֵאֲרוּהוּ, שֶׁהֲרֵי אִלְמָלֵא שֶׁיַּעֲקֹב לֹא יָדַע, לֹא יַעֲלֶה רְאוּבֵן בַּחֶשְׁבּוֹן. וְעַל זֶה לֹא הִתְעַלָּה בְּשֵׁם יָדוּעַ, אֶלָּא שְׁמוֹ סְתָם רְאוּבֵן.

וְעִם כָּל זֶה חָזַר מַעֲשָׂיו לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹתוֹ רָצוֹן רִאשׁוֹן נַעֲשָׂה בְּרָחֵל, אוֹתוֹ רָצוֹן חָזַר בָּהּ, שֶׁהֲרֵי בְּכוֹרָתוֹ חָזְרָה לְיוֹסֵף בְּכוֹר רָחֵל, מָקוֹם שֶׁהָרָצוֹן הָיָה בְּרָחֵל, וְהַכֹּל עוֹלֶה לִמְקוֹמוֹ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל מַעֲשֵׂי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת וּזְכוּת.