חטאו של ראובן

בסוגיה שלנו נאמר שהסיבה שבגללה נלקחה הבכורה מראובן היא 'חילול יצועי אביו'. מעשהו של ראובן מתואר בפסוק "וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (בראשית לה,כב). בפשט הפסוק מתואר כאן חטא חמור ביותר, ראובן שוכב עם אשת אביו. הגמרא במסכת שבת עוסקת בסוגיית חטאו של ראובן וממנה עולה ציור שונה. שלא כפי שמתואר בפשט הפסוק, ראובן בכלל לא שכב עם בלהה. ראובן בסה"כ שיחק עם מיטתו של אביו והעביר אותה מאהל בלהה לאהל לאה אמו.

"אָמַר ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי שכךאָמַר ר' יוֹנָתָן: כּל הָאוֹמֵר שרְאוּבֵן חָטָא בבלהה אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, וכפי שֶׁנֶּאֱמַר: "ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקב שְׁנֵים עָשָׂר" (בראשית לה, כב), ואמרו חכמים כי מה שנאמר "ויהיו בני יעקב שנים עשר" מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּן שְׁקוּלִים כְּאַחַת בצדקתם, והאם כן הרי שאף ראובן לא חטא. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים (כיצד אני מבין) את דברי הכתוב "וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו" מְלַמֵּד שֶׁבִּלְבֵּל (הפך) מַצָּעוֹ שֶׁל אָבִיו, שהתרעם על שהיה באוהלה של בלהה, וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ שָׁכַב עִמָּהּ. וכן תַּנְיָא [שנויה ברייתא],ר' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מוּצָּל אוֹתוֹ צַדִּיק מֵאוֹתוֹ עָוֹן, וְלֹא בָּא מַעֲשֶׂה זֶה לְיָדוֹ, שכן וכי אֶפְשָׁר שעָתִיד זַרְעוֹ לַעֲמוֹד עַל הַר עֵיבָל וְלוֹמַר "אָרוּר שׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כי גילה כנף אביו ואמר כל העם אמן"(דברים כז, כ), וְיָבא חֵטְא זֶה לְיָדוֹ?וכי אפשר לתאר שיקללו בני השבט את אביהם? אֶלָּא מָה (כיצד) אֲנִי מְקַיֵּיםאת דברי הכתוב "וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו" יש להבין זאת שעֶלְבּוֹן אִמּוֹ תָּבַע. אָמַר: אִם אֲחוֹת אִמִּי רחל הָיְתָה צָרָה לְאִמִּי, האם גם שִׁפְחַת אֲחוֹת אִמִּי תְּהֵא צָרָה לְאִמִּי?על כן עָמַד וּבִלְבֵּל אֶת מַצָּעָהּ,כדי שיהא יעקב באוהל לאה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: שְׁתֵּי מַצָּעוֹת בִּלְבֵּל, אַחַת שֶׁל שְׁכִינָה וְאַחַת שֶׁל אָבִיו, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב [וזהו שנאמר]: "פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעֵי עָלָה" (בראשית מט, ד), אַל תִּקְרִי "יְצוּעִי" אֶלָּא "יְצוּעַיי" כי "משכבי אביך" כוונתן הן למיטתו של אביו והן להשראת השכינה המצויה באוהלי הצדיקים. ומעירים כי גופו של ענין הרי הוא כְּתַנָּאֵי [כמחלוקת תנאים] שנחלקו בדבר זה במקום אחר. ששנינו שנחלקו חכמים בפירוש המלים "פחז כַּמַּיִם אַל תּוּתַּר", ובמיוחד בפרוש בדרך ראשי תיבות את המלה "פחז". ר' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵרכי מלה זו היא ראשי התיבות של המילים "פַּזְתָּה"(מלשון פזיזות), "חַבְתָּה"(התחייבת), "זַלְתָּה" (עשית מעשה זלזול, קלון). ר' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר,ראשי תיבות אלה הם: "פָּסַעְתָּה עַל דָּת", "חָטָאתָ", "זָנִיתָ". רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר ש"פחז" מתייחס לתשובתו של ראובן: "פִּילַּלְתָּה"(התפללת להנצל מן החטא), "חַלְתָה"(רעדת מלחטוא), "זָרְחָה תְפִלָּתְךָ". אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲדַיִין צְרִיכִין אָנוּ בהבנת מדרש זה לַמּוֹדָעִי. שר' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הֲפוֹךְ אֶת הַתֵּיבָה (המלה) וְדוֹרְשָׁהּ: זִעְזַעְתָּה, הִרְתַּעְתָּה (שדורש ה' במקום ח' במלת "פחז" כמקובל), וכל כדי שלא תחטא ואכן "פָּרְחָה חֵטְא מִמְּךָ". ואם כן הרי שרבן גמליאל ור' אלעזר המודעי סבורים שלא חטא ראובן. רָבָא אָמַר, וְאָמְרִי לָהּ [ויש אומרים] את השמועה הזאת משמו של ר' יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, בראשי תיבות אחרים: "זָכַרְתָּ עוֹנְשוֹ שֶׁל דָּבָר", "חָלִיתָ עַצְמְךָ חוֹלִי גָּדוֹל" כדי להימנע מןהחטא, "פֵּירַשְׁתָּ מִלַּחֲטוֹא"(שבת נה,א-ב).