מעשה אבות סימן לבנים
המעשים שבספר בראשית נחשבים ל'מעשה אבות' המהווים 'סימן לבנים'. המקור של פתגם זה הוא מירושלמי  תענית פרק ב' הלכה ד', שם מובא תאור של מעשי אברהם אבינו באיל שהוא מצא לאחר העקידה: רבי חונה בשם ר' חיננה בר יצחק כל אותו היום היה אברהם רואה את האיל נאחז באילן זה וניתור ויוצא נאחז בחורש זה וניתור ויוצא נאחז בסבך זה וניתור ויוצא אמר לו הקדוש ברוך הוא אברהם כך עתידין בניך נאחזים בעונות ומסתבכין במלכיות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום. אמר לפניו רבון העולמים יהיה כן לעולם א"ל וסופן להגאל בקרניו של איל הזה וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן. הרי שהקב"ה מחשיב את המאורעות שעוברים האבות כסימן למה שעתיד להיות עם בניהם.
גם מעשי אברהם בסעודת המלאכים נחשבים למעשה אבות וכסימן לבנים, הם קיבלו גמול על מעשיו. יתר על כן בסוגיה מובאת דעה שכנגד המעשים שעשה אברהם, קיבלו בניו שכר וגמול מהקב"ה ישירות. כנגד הריצה של אברהם אבינו לבקר, הקב"ה בעצמו הסיע רוח שהגיזה להם שלווים. אברהם אינו לקח בעצו חמאה וחלב והביא לאורחים, כנגד זה הקב"ה בעצמו המטיר להם מן, לחם, מן השמים. כנגד עמידתו של אברהם אבינו על האורחים תחת העץ. עמד הקב"ה לצידו של משה כשהוא הכה בצור להוציא ממנו מים. אברהם אבינו ליוה את המלאכים כשהם יצאו מביתו, קיבלו ישראל את עמוד הענן המלווה אותם במסעותיהם. לעומת זה כנגד הדברים שעשה אברהם אבינו למלאכים על ידי שליח, זכו בניו על ידי שליח. הגמרא מביאה דוגמה לזה, בשכר שאברהם הביא למלאכים מים על ידי שליח כפי שכתוב "יֻקַּח נא מעט מים" (בראשית יח,ד), זכו בניו למים שיצאו מן הצור על ידי משה.
בגמרא מובאת דעה נוספת באותו עניין, בזכות הדברים שעשה אברהם למלאכים, זכו בניו במדבר לשלושה מתנות: מן, באר וענני כבוד. זכות החמאה והחלב שהוא הביא להם זכו בניו למן. בזכות העמידה שלו על גבי המלאכים, זכו בניו לענני כבוד. בזכות שהוא נתן למלאכים מים זכו בניו לבאר.