לשאול בשלום אישה

בסוגיה נאמר שהמלאכים שאלו את אברהם אבינו על שרה ואת שרה על אברהם. הנהגת המלאכים נקבעה כדרך ארץ למנהגי אורח שישאל על בעל הבית ובעלת הבית אצלם הוא מתארח. הגמרא מבררת כיצד היה מותר למלאכים לשאול על שרה, הרי שמואל אמר שאין לשאול בשלום אישה כלל. הגמרא עונה שבאמת לשאול בשלום אישה אסור, אך על ידי בעלה, כפי שעשו המלאכים ששאלו את אברהם על שרה ודאי מותר.

במסכת קידושין דף ע,ב, מציע רב נחמן לרב יהודה שישאל בשלום ילתא אשתו. רב יהודה עונה לו שאסור לו לשאול בשלומה כפי שאמר שמואל. רב נחמן עונה לו שעל ידי בעלה מותר לשאול בשלומה, ורב יהודה מדייק בדברי שמואל שאמר "אין שואלין בשלום אשה כלל", שאפילו על ידי בעלה אסור.

התוספות מתרצים את הסתירה וכותבים שלמרות שאסור לשאול בשלום האישה אפילו על ידי בעלה, לשאול עליה שאלות כגון "היכן אשתך" כפי שאלו המלאכים, מותר. וכן כתבו התוספות שמותר לשאול את הבעל 'מה שלום האישה' אך אסור לשלוח לה ד"ש. ולפי חילוק זה פסק השו"ע להלכה: מותר לשאולה דרך בעלה 'מה שלומה', ואסור לשלוח לה שלום (ד"ש).

מקורות:

אמר לו: בפירוש אמר שמואל: אין משתמשים באשה כלל, בין גדולה בין קטנה. אחר כך הציע לו רב נחמן: נשדר ליה מר שלמא [ישלח אדוני דרישת שלום] לאשתי ילתא. אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר שמואל: קול באשה ערוה, ואין לשוחח איתה. אמר לו: אפשר לעשות זאת על ידי שליח. אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה. אמר לו רב נחמן: יש דרך אחרת, שתעשה שליחות זו על ידי בעלה ואין לחשוש עוד! אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל (קידושין ע,א-ב).

תוספות מסכת בבא מציעא דף פז עמוד א

על ידי בעלה - היינו דוקא לשאול איה פלונית אבל לשאול בשלומה אפילו ע"י בעלה אסור כדאמרי' בפ' עשרה יוחסין.

תוספות מסכת קידושין דף ע עמוד ב

אין שואלין בשלום אשה כלל - והא דאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פז.) איה שרה אשתך ששואלין בשלום האשה על ידי בעלה היינו דוקא בשאילת שלום אבל לשלוח לה בשלום אפילו ע"י בעלה אסור.

שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ו

אין שואלים בשלום אשה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפי' ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. אבל מותר לשאול לבעלה איך שלומה.