מהות הזימון

המשנה בסוגיא מגדירה בצורה ברורה את החיוב לזמן, אך היא אינה עוסקת במהותו וביחס בינו לעיקר ברכת המזון. בהמשך הפרק (ברכות מו,א) נחלקו האמוראים "עד היכן ברכת הזימון". לדעת רב נחמן ברכת הזימון היא "עד נברך", כלומר רק ההוספה שמוסיף המזמן לפני ברכת המזון נחשבת לברכת הזימון. לדעת רב ששת ברכת הזימון היא "עד הזן", עד סוף הברכה הראשונה.

פרשני הגמרא הראשונים חלקו בהבנת גמרא זו. לדעת רש"י רב נחמן ורב ששת נחלקו היכן מסתיים החלק בברכת המזון שנאמר רק כאשר יש לפחות שלושה אנשים ('ברכת הזימון'), ומתחילה ברכת המזון, החלק הנאמר על ידי יחידים. לפי רב נחמן גם יחידים מברכים את שלושת הברכות שבברכת המזון, וברכת הזימון כוללת רק את נוסח הפתיחה שבה המזמן קורא לשאר הסועדים לברך יחד. לפי רב ששת היחידים אינם מברכים כלל את ברכת הזן (הברכה הראשונה). ברכת המזון של היחידים מתחילה מברכת "נודה לך". כאשר יש זימון מוספים ברכה ומתחילים מברכת הזן (הברכה הראשונה). המזמן מברך ברכה זו ומוציא את השאר ידי חובת הברכה.

לדעת התוספות וראשונים נוספים, מוסכם שגם יחידים מברכים את הברכה הראשונה. המחלוקת אינה מהיכן יתחילו היחידים לברך, הכל סוברים שברכת המזון מתחילה מברכת הזן. המחלוקת היא האם ברכת הזן קשורה ונכללת גם כן בברכת הזימון או שברכת הזימון מסתיימת לפני התחלת ברכת המזון. לפי רב נחמן ברכת הזימון מסתיימת לפני תחילת ברכת המזון, לכן מי שאינו רוצה לברך מיד יכול להמשיך כבר בתחילת הברכה את סעודתו. לדעת רב ששת עד סוף הברכה הראשונה קשורה הברכה לברכת הזימון, לכן מי שרוצה להמשיך לאכול צריך להמתין לסיום הברכה הראשונה ורק אז להמשיך לאכול.

לסיכום נחלקו האמוראים האם הזימון הוא יחידת פתיחה עצמאית לברכת המזון או שהוא כולל חלק מברכת המזון. הראשונים נחלקו במשמעות המחלוקת: לדעת רש"י לפי הדעה הסוברת שהזימון כולל חלק מברכת המזון, היחידים (המברכים ללא זימון) אינם מברכים את החלק הזה. לדעת תוספות ורוב הראשונים למרות שדעה זו טוענת שחלק מהברכה קשורה לברכת הזימון, מוסכם שגם היחידים מברכים את כל ברכת המזון.