תשלומי נזק – הלכה

מסקנת הגמרא היא שאפשר לשלם את הנזק מקרקע עידית או מכסף ומטלטלין אחרים. לגבי קרקע פוסקים להלכה כרבי עקיבא והמשלם בקרקע חייב לשלם בקרקע הטובה ביותר שלו. לגבי כסף ומטלטלין, הפוסקים מחשיבים אותם כשווים בחשיבותם לקרקע עידית, ומעדיפים את התשלום באמצעותם.

רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק ח

הלכה י

כשבית דין נזקקין לגבות הניזק מנכסי המזיק גובין מן המטלטלין תחלה, אם לא היו לו מטלטלין כלל או שלא היו המטלטלין כנגד כל הנזק גובין השאר מן הקרקע מן היפה שבנכסי המזיק, וכל זמן שימצאו מטלטלין אפילו סובין אין נזקקין לקרקע.

שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן תיט סעיף א

כשבית דין נזקקין לגבות לניזק מנכסי המזיק, גובין מהמטלטלין תחלה, ואם לא היו מטלטלים כלל, או שלא היו לו מטלטלין כנגד כל הנזק, גובין השאר מהקרקע המעולה שבנכסי המזיק; וכל זמן שימצא מטלטלין, ואפילו סובין, אין נזקקין לקרקע. ואפי' שיש לו כסף, יכול לפורעו בסובין, דכל מטלטלים מיטב נינהו. ושמין אותה כמו שיכול למוכרה מיד ובמקומו. וכשמשלם מהקרקע, אפי' היתה זבורית של מזיק טובה מעידית של ניזק, אינו מקבל ממנו, אלא מגבין לו מעידית שבנכסי המזיק.