ירושת הבת - שטר חצי חלק זכר

דרך נוספת המאפשרת זאת לאבא להוריש את כספו גם לבת שהייתה נהוגה באצות אשכנז היא כתיבת שטר חוב של האבא לבתו. בשטר זה היה כתוב שהאבא חייב לבתו סכום כסף (מראש היו קובעים סכום עצום), זמן הפירעון הוגדר שעה לפני מיתת הבעל (כדי שהבת לא תתבע את האב בחיים). בשטר נכתב שאם ירצו היורשים (הבנים) הם יוכלו לסלק את החוב על ידי נתינת חצי סכום הירושה שזכו הבנים לבת. באופן זה מובטח שהבנים ישתפו את הבת בירושה.

רמ"א אבן העזר הלכות כתובות סימן קח

ומה שנוהגין בשטר חצי זכר שכותבים עכשיו לבנות שנוטלין בכל אשר ימצא לו כמו הזכרים, משום דכותב להם דרך הודאה שחייב סך מה, ולא יפטר אלא כשנותן להם כמו הזכרים, ובדרך זה יכול להקנות אף מה שלא ברשותו, הן ראוי הן מוחזק (ד"ע). הנותן מתנה לאשתו או לבנותיו, אסור להערים אחר כך וליתן מנכסיו לבניו או לאשתו כדי להפקיע ממקבל מתנה מה שראוי לו (כן נראה מתשו' מהרי"ל סימן פ"ח).

ספר נחלת שבעה שטרות סימן כא

נוסח ודיני שטר חצי זכר

זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים חתומים מטה בכך וכך [בשבת כך וכך לחדש פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מנין בעיר פלונית]. איך שבא לפנינו רבי פלוני בר פלוני ואמר לנו הוו עלי עדים [כשרים ונאמנים] וקנו ממני [בקנין גמור אגב סודר מעכשיו] ואף חתמו ותנו ליד בתי היקרה מרת פלונית שהיא אשת כמר פלוני בר פלוני להיות בידה וליוצאי חלציה שיהא לה מבעלה הנ"ל לעדות לזכות ולראיה. איך שרציתי ברצון נפשי הטוב שלא באונס והכרח כלל כי אם בלב שלם ונפש חפצה ודעת שלימה מיושבת. והנני מודה בפניכם היום כמודה בבית דין חשוב וראוי בהודאה גמורה שרירא וקיימא דלא בהשטאה ודלא בהשבעה ודלא בהשנאה ודלא למהדר ביה מיומא דנן ולעלם. איך שיש בידי ממון בתי הנ"ל אלף תגריים שהם שלשת אלפים זהובים רייניש שבכל זהוב חמשה עשר פ"ץ שהלויתה אותם לי מידה לידי במזומנים. והרי הם עלי ועל יורשי אחרי כחוב גמור ואמיתי ברשו ובהלואה גמורה. ומחוייב אני לשלם סך הנ"ל לבתי הנ"ל או ליוצאי חלציה שיהיו לה מבעלה הנ"ל על פי תנאים המבוארים בשטר זה. וכך התניתי עמה, שזמן פרעון חוב הנ"ל לא יחול עלי ולא יגיע אלא שעה אחת קודם מותי. וכשיגיע זמן ההוא אין אני שואל ומבקש זמן אחר כלל. רק שמחוייב אני ובאי כוחי אז לשלם כל סך הנ"ל לבתי הנ"ל, או ליוצאי חלציה שיהיו לה מבעלה הנ"ל, או לבאי כוחה, במעות מזומנים דוקא ובמטבע טובה דוקא העוברת לסוחר. ובלי שום סחורה בעולם. ... גם מחוייב אני לשלם כל הוצאות והזיקות שיגיעו מחמת עיכוב פרעון חוב הנ"ל ככל אופן גוף החוב. ואין אני ולא שום אדם בעולם נאמנים אפילו בשבועה חמורה לטעון שום טענה בעולם הגורעת כח שטר חוב זה, רק אדרבה בתי הנ"ל או יוצאי חלציה שיהיו לה מבעלה הנ"ל וכל באי כחה יהיו נאמנים נגדי ונגד יורשי אחרי ונגד כל באי כחי בדיבור הקל בלי שום אלה ושבועה ובלי שום קבלת חרם לומר שטר חוב זה אינו פרוע, ולא נמחל שעבודו לא כולו ולא מקצתו. וגם על ההוצאות ועל ההזיקות הנ"ל ועל כל שאר עניייני החוב הנ"ל על הכל יהיו נאמנים לעולם הן לפני זמן הפרעון הן בזמן הפרעון הן לאחר זמן הפרעון עד דנכתב עליו תברא בשני עדים כשרים או עד דנקרע קרע בית דין. וכל נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא, דקנאי ודעתיד אנא למקני, נכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות, כלהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון חוב הנ"ל, מנאי ואפילו מן גלימא דעל כתפאי, בחיים ובמות, מן יומא דנן ולעלם. אכן תנאי זה התניתי עם בתי הנ"ל, שכשיגיע זמן פרעון הנ"ל ויאותו בני הזכרים לירד לנחלה ולחלק עזבוני, יהיה הברירה ביד בני הזכרים לשלם לה חוב הנ"ל, או ליתן לבתי הנ"ל או ליוצאי חלציה שיהיו לה מבעלה הנ"ל וכנ"ל או לבאי כוחה חצי חלק זכר בן פשוט מכל נכסי שימצאו לי בעת ההיא בראוי ומוחזק מאשראי ומטלטלין ומתכשיטין שיהיו לי אז חוץ מספרים וקרקעות. אזי כשיתנו לה החצי חלק הנ"ל הם פטורים מלשלם לה סך הנ"ל. אף על פי שלא יגיע אותו חצי חלק לכדי ערך סך הנ"ל, מכל מקום יהא המותר מתנה ביד יורשי אחרי שלא לתבעם לעולם, כי על מנת כן נמסרו המעות לידי מעיקרא. אבל אם יעברו יורשי שלא יתנו לבתי הנ"ל או ליוצאי חלציה כנ"ל החצי חלק כנ"ל כשירדו לנחלה לחלוק, אז יעמוד כל השטר חוב זה בתקפו שמחוייבים לשלם לה כל סך הנ"ל עד גמירא. גם הותנה שלא יועילו שום פטורין ומחילה על שטר חוב זה מבתי הנ"ל או מבאי כוחה, אם לא כשיהיה מרצון בעלה הנ"ל. גם קבלתי עלי בחרם חמור ובשבועה דאורייתא ובתקיעת כף בפועל על דעת רבים, ובפרט על דעת פלוני חתני הנ"ל, שלא אתן שום שטר לשום אדם בעולם כדי להבריח או להפקיע כח שטר זה בשום תחבולה וערמה בעולם. וכל התנאים הנ"ל הותנו בתנאי כפול בהן קודם ללאו ובתנאי קודם למעשה ובדבר שאפשר לקיימו ממש כתנאי בני גד ובני ראובן לכל הלכותיו. וכל הא דלעיל קבלתי עלי ועל יורשי אחרי בחוב גמור לאשר ולקיים כל הנ"ל בחרם חמור ובשבועה דאוריתא ובתקיעת כף בפועל ובקנין סודר כנ"ל. וכל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקא מגו מודעא וכל עדי מודעי שמסרתי כבר או שעתיד אני למסור על שטר חוב זה כולם אני פוסל ומבטל לפניכם היום בביטול גמור בכל לישנא דאמרי רבנן דמבטלין בהון מודעות. ושטר חוב זה לא יפסול [ולא יגרע מחמת שום ריעותא וגריעותא בעולם מכל מה שהפה יוכל לדבר והלב לחשוב ולהרהר]. רק הכל יהא נדון ונדרש לטובת ולזכות וליפוי כח ותועלת של בעל השטר. ולעולם תהא יד בעל השטר על העליונה ויד המערער על התחתונה. ודברי המערער בטלין ומבוטלין חשובין כחרס הנשבר שאין בו ממש וכטוען אחר מעשה בית דין חשוב דלא יתעביד ליה דינא כלל לא בדיני ישראל ולא בדיני אומות העולם. ואחריות וחומר שטר חוב זה קבלתי עלי ועל יורשי אחרי כאחריות וחומר כל שטרי חובות והודאות דנהגין בישראל העשויין כתיקון חז"ל. דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. וקנינא [מן רבי פלוני בר פלוני לבתו היקרה מרת פלונית שהיא אשת רבי פלוני הנ"ל ככל מה דכתיב ומפורש לעיל במנא דכשר למקניא ביה הכל שריר וקים]: