מקורות נלווים

"האי גלא דמטבע לספינה"

הסוגיה האהובה.

ומסביב, החורף הזה. והגלים.

חשוון תשע"ו

[רצונו של התינוק בסיפור]

אני רוצָה להבין את רצונו של התינוק בסיפור. הילד בן השנתיים וחצי התחנן שיספרו לו סיפור. אותו סיפור ששמע אתמול ושלשום על כל פרטיו. אני רוצה להבין את הצורך הזה של נשמתו, הצורך הקיומי. לא ההסבר הפסיכולוגי, אלא ההסבר האלוהי, ההסבר לצורך הזה הלוהט בסיפור.

ילד קטן שכבר יש לו מלחמות עם אחָיו וחבריו ואהבה להם וגעגועים לאמו ואביו ושמחה לכל יצור, מתחנן לסיפור כמו לממתק, כמו לחלב, כמו ללחם, כמו ללטיפה ולנשיקה, כמו לַמים שרוחצים אותו, כמו לשמש שמאירה לו את העולם, כמו לכוכבים שמאירים את הלילה של פחדיו.

ילדים קטנים מאד מבקשים לראות את צֶלם עצמם בראי של סיפור, בראי השיר, ביהלום השיר. השיר עושה כנראה מתוהו ובוהו עולם, מבדיל בין חושך לאור, רומז לתינוק שהוא לא לבדו, שיש אלוהים בעולם האינסופי הזה, המלא דברים לא מובנים ומגיע למרחקים שהעין לא רואה והאוזן לא שומעת, שהיד לא נוגעת ושהזיכרון לא משיג. הצורך הזה - שמלבד העולם הגשמי יהיה עולם של משחק, של 'כאילו', שבו הדברים משתנים, שבו הילד הקטן אבא, והילדה אמא, והכסא אוטו, שיש בו רמזים לכל האפשרויות של החיים, לכל ההבטחות בעולם הנגלה - וגם רמז למה שמעבר לנגלה.

(זלדה, בתוך: צִפּוֹר אֲחוּזַת קֶסֶם - כתבים וציורים, עמוד 128)

***

מִצִּדִּי תַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל רַק פּוֹלִיטִיקָה

אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁכָּל יוֹם הוּא סִפּוּר.

(אוה קילפי, בתוך: הפרפר חוצה את הכביש, עמ' 52)

***

כשמת אחרון היהודים עצר אלוהים את נשימתו לרגע ואמר, הם נגמרו? והמנכ"ל אמר, כן. הוא אמר, היה בהם משהו, מה זה היה? והמנכ"ל אמר, הם אהבו אותך בכל לבבם. והוא אמר, איזה בזבוז, ועצם את עיניו לעוד אלף שנים, שחלפו בדיעבד, אחורה וקדימה.

(יורם קניוק, כמעט בסוף "היהודי האחרון", עמוד 583)

*

קרוסלה.

כל גיבורי הספר עלו על הקרוסלה העצובה של הבריאה, והדבר היחיד ששומר עליהם מלאבד את חייהם הוא יכולתם לסובב את הקרוסלה מהר יותר, ומהר יותר, עד שנוצר סיפור. עד שמשמעות חייהם מתגלית. עד שלרגע אחד התנועה משתלטת על הכל, ואין יותר עצב - יש רק מהירות ואור ומידע אינסופי. מידע שמורכב מיהודים עצובים, איטיים, שמסובבים את הקרוסלה של עצמם.

ככה למדתי תורה, כשהתחלתי ללמוד. כמו היהודי האחרון שמסובב את הקרוסלה של עצמו. כי מהירות היא אחד חלקי שישים של נצח. סובב את הקרוסלה מספיק מהר, והעצב ייעלם. ספר את הסיפור עם מספיק תשוקה ותנופה, והעצב ייעלם.

(עוזי וייל, בתוך פתח דבר לספר 'היהודי האחרון')

(א)וַיְהִי דְבַר-ה' אֵלַי לֵאמֹר:

(ב)וְאַתָּה בֶן-אָדָם שָׂא עַל-צֹר קִינָה

(ג)וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיֹּשֶׁבֶת עַל-מְבוֹאֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל-אִיִּים רַבִּים כֹּה אָמַר ה' אלוקים צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי:

(ד)בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ יָפְיֵךְ:

(ה)בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל-לֻחֹתָיִם אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ:

(ו)אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ-שֵׁן בַּת-אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי כִּתִּיִּם:

(ז)שֵׁשׁ-בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ:

(ח)יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ:

(ט)זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל-אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ:

(י)פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ-בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ:

(יא)בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל-חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל-חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ:

(יב)תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל-הוֹן בְּכֶסֶף בַּרְזֶל בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ:

(יג)יָוָן תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּנֶפֶשׁ אָדָם וּכְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ:

(יד)מִבֵּית תּוֹגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ:

(טו)בְּנֵי דְדָן רֹכְלַיִךְ אִיִּים רַבִּים סְחֹרַת יָדֵךְ קַרְנוֹת שֵׁן וְהָבְנִים הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ:

(טז)אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ:

(יז)יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ:

(יח)דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ מֵרֹב כָּל-הוֹן בְּיֵין חֶלְבּוֹן וְצֶמֶר צָחַר:

(יט)וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשׁוֹת קִדָּה וְקָנֶה בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה:

(כא) דְּדָן רֹכַלְתֵּךְ בְּבִגְדֵי-חֹפֶשׁ לְרִכְבָּה:

(כב)עֲרַב וְכָל-נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִם וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ:

(כג)רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּרֹאשׁ כָּל-בֹּשֶׂם וּבְכָל-אֶבֶן יְקָרָה וְזָהָב נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ:

(כד)חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד רֹכַלְתֵּךְ:

(כה)הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ:

(כו)אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ שָׁרוֹתַיִךְ מַעֲרָבֵךְ וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים:

(כז)בְּמַיִם רַבִּים הֱבִאוּךְ הַשָּׁטִים אֹתָךְ רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים:

(כח)הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵךְ וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ וְכָל-אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר-בָּךְ וּבְכָל-קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתוֹכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיוֹם מַפַּלְתֵּךְ:

(כט)לְקוֹל זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ יִרְעֲשׁוּ מִגְרֹשׁוֹת:

(ל)וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל-הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ:

(לא)וְהִשְׁמִיעוּ עָלַיִךְ בְּקוֹלָם וְיִזְעֲקוּ מָרָה וְיַעֲלוּ עָפָר עַל-רָאשֵׁיהֶם בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ:

(לב)וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר-נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר:

(לג)וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה וְקוֹנְנוּ עָלָיִךְ מִי כְצוֹר כְּדֻמָה בְּתוֹךְ הַיָּם:

(לד)בְּצֵאת עִזְבוֹנַיִךְ מִיַּמִּים הִשְׂבַּעַתְּ עַמִּים רַבִּים בְּרֹב הוֹנַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ הֶעֱשַׁרְתְּ מַלְכֵי-אָרֶץ:

(לה)עֵת נִשְׁבֶּרֶת מִיַּמִּים בְּמַעֲמַקֵּי-מָיִם מַעֲרָבֵךְ וְכָל-קְהָלֵךְ בְּתוֹכֵךְ נָפָלוּ:

(לו)כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים שָׁמְמוּ עָלָיִךְ וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר רָעֲמוּ פָּנִים:

(לז)סֹחֲרִים בָּעַמִּים שָׁרְקוּ עָלָיִךְ בַּלָּהוֹת הָיִית וְאֵינֵךְ עַד-עוֹלָם.

(יחזקאל כ"ז)

(א)שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה:

(ב)נִשְׁבַּע ה' אלוקים בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹתוְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה:

(עמוס ד, א-ב)