מהותם של סיפורי האגדות שבסוגיא

הראשונים דנו בהבנת הסיפורים שבסוגיא לעומקם. הסוגיא מתחילה בסיפורי ספינות וספנים ובהמשך מובאים סיפורי נוסעים ומסעות למקומות רחוקים.
  
הרשב"ם רוצה להסביר את הצורך בהבאת סיפורים אלה שיש בהם משום סיפור גדולת מעשי ה' בעולמו ובבריותיו, מהם אלו העוסקים בשכר הצדיקים שלעתיד לבוא, ומהם אלו שעל ידם מסבירים כתובים סתומים שונים העוסקים בבריותיו של הקדוש ברוך הוא, בעיקר בספר איוב.
  
ראשונים ואחרונים רבים ובהם הריטב"א לא הסתפקו בהסבר זה, לפי שאינו מסביר את הגוזמות וההפרזות במידות ושיעורים שמדובר בהם ובכל פרטי המעשים. ומשום כך הסבירו כי מעשים אלה הם דברי חזונות, או שמתחילה נאמרו בתורת משלים לעניינים שונים, והם מבארים את מהות החיים ודברי הימים של ישראל.
  
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף עג עמוד א
  
אמר רבה אשתעו לי כו' - כל הני עובדי דקא חשיב משום מה רבו מעשיך ה' ומהן להודיע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא או לפרש מקראות האמורים בספר איוב המדברים בעופות גדולים ובהמות ודגים גדולים שכל שיחת תלמידי חכמים צריכה תלמוד.
  
חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף עג עמוד א
  
אמר רבה אשתעו לי נחותי ימא וכו'. יש במעשיות שבפרק זה ענינים זרים לבני אדם לפי שלא הורגלו בהם והם דברים קרובים מאד להיודעים בטבעם כענין גודל הדגים שבים וגודל סערת גלי הים, ויש גם במעשיות אלו ענינים נרמזים שלא היו נראים להם במראית העין אלא במראה החלום, וזה כי כשהחכמים הולכים בים אוקיינוס ורואין שם נפלאות השם יתברך וגם שהם שם מתבודדים מחשבים בענינים נוראים ונפלאים ובעת השינה נראה להם כענין הרהוריהם ענינים נפלאים מורים על הענין, והגאונים כתבו כי כל היכא דאמרינן הכא לדידי חזי לי במראה החלום היה כשהיה מהלך בים אוקיינוס, ומפני שיש טופלי שקר מלגלגים על דברי רבותינו ז"ל נרמוז בקצת הענינים האלו קצת רמזיהם הקרובים יותר לפשט, וישמע חכם ויוסף לקח.