הסיפורים משל לצרות ישראל

המהרש"א בחידושי אגדות לתלמוד מסביר את שני המעשים העוסקים ביורדי הים ובגלים כמשלים העוסקים בצרות עם ישראל בגלות. גלי הים הם הרשעים הבאים להשמיד את ישראל, הנמשלים בסיפור הראשון לספינה ובסיפור השני לחול. הסיפורים מתארים את האופן שבו על ידי כוחו של הקב"ה ובעזרתו ישראל נושעים מהצרות.
  
מהרש"א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף עג עמוד א
  
... דימה הכתוב הצרות והגלות שבאו עלינו מהרשעים לגלי הים ואמרו בילמדנו נמשלו ישראל לחול שנאמר והיה מספר בני ישראל וגו' ונמשלו העכו"ם לים שנאמר הוי עמים רבים כהמות ימים והם מתייעצים על ישראל והקב"ה מתיש כחם וע"כ אמר ישעיה והרשעים כים נגרש מה הים הגל הראשון אומר אני עולה ומציף כל העולם כולו כיון שהוא בא לחול הוא כורע לפניו ואין הגל הב' לומד מן הראשון כך פרעה נתגלגל על ישראל והפילו הקדוש ברוך הוא וכן עמלק וכן סיחון כו' ואין א' למד מראשון ולזה ע"פ דמיון זה אמר מכאן אמרו כו' דנותנין לו לרשע דין גל להיות האדם נכנע מלפניו בהכנעת ראש וע"ז אמר אישתעו לי נחותי ימא שהם יורדי הים הגלות כמ"ש שהדמיון בגלות כספינה המטורפת בים והגלים עברו עליו והיינו האי גלא הרשע שבכל דור שבא להטביע לספינה דהיינו ישראל המטורפין בגלות כספינה המטורפת בים.
  
ואמר דמתחזי בגל ההוא כי צוציתא כו' הוא הראש והשר של מעלה של אותה אומה דדמיונו כאש היסודיי שהוא לבן כמ"ש פרק הפועלים בעובדא דרבי חייא דמתחזיא ליה מלאך כדובא דנורא ואמר מחינן ליה כו' דאין לנו להשען כ"א על אבינו שבשמים והיינו אלות' דחקיק כו' כי זאת ההבטחה הכתובה בספר תורת משה בגל הראשון שעבר עלינו שהוא פרעה שאמר הש"י אהיה אשר אהיה שהבטיח לנו אהיה עמכם בצרה זו ואשר אהיה עמכם בכל צרה וי"ה הוא השם אשר עמנו בגלות כמ"ש כי יד על כס י"ה שאין הכסא והשם שלם עד לעוה"ב וה' צבאות הוא השם הגואל מכל צרה כמ"ש גואלנו ה' צבאות שמו וגו' והזכיר שם ב' החורבנות שבי דומם ובואי בחושך בת כשדים ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח ואמר אמן בזכות האמונה שעמדה לנו בגלות ואמן ברכת אמן יש"ר כדאמרינן בסוטה אמאי קאי עלמא כו' ונייח לנו בזה הגלות וק"ל.
  
אמר רבב"ח אישתעו לי נחותי ימא הם יורדי ים הגלות בין גלא לגלא היינו בין צרה לצרה וכל רשע שנתגלגל על ישראל עד בוא שני אחריו נתן שיעורו כפי מזלו ששיעור המזל ל' יום שהוא ג' מאות פרסי מהלך אדם בינוני כל יום כמו שמצינו בגל א' פרעה שהיה מזלו טלה ומזל נ"נ אריה ואמר רומא דגלא ג' מאה פרסי רמז למלכות אדום שיש לו ג"כ מזל בשמים ושר של עשו ונמשכה מלכותם הרבה מכל הגליות ואמר חדא זימנא הוה אזילנא כו' ע"פ מ"ש פ"ק דע"ז ל"ב קרבי עבדי רומאי בהדי יונאי ולא יכלינהו להו עד דשתפינהו לישראל בהדייהו והכי אתני בהדייהו אי מינן מלכי כו' מנייכו אפרכי כפו להו כ"ו שנין קמו בהימנותהו מכאן ואילך אשתעבדו בהו מעיקרא דרוש נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ולבסוף דרוש יעבר נא אדוני לפני עבדו ביאורו כי מלכות רומי שהיא אדום אין לה ממשלה כ"א לפי זכות וחובת ישראל כמו שנאמר והיה כאשר תריד וגו' ולאום מלאום וגו' ולזה אתני בהדייהו אי מינן מלכי כו' ששתיהן שוין במעלה א"א ולכך הוצרכו להשתתף בהדייהו ישראל לנצח היונים וע"פ מ"ש כי מעשה אבות סימן לבנים שאמר עשו ואלכה לנגדך בא להשתתף עם יעקב לנצח היונים אך יעקב ראה שא"א כן ואסור להשתתף עם העובד כוכבים אלא כ"א ישעבד בחבירו שיעבוד גמור כדכתיב ורב יעבוד צעיר שאין לו הכרע וע"כ אמר לעשו יעבר נא אדוני לפני עבדו לפני בזמן שיהיה עשו קודם האדון ויעקב העבד ואח"כ יהיה יעקב האדון ועשו העבד כדאמרינן בב"ר מי תופס אחרינו א"ל ואח"כ יצא אחיו והוא שאמר דמעיקרא אזלינא באורחא בשוה כמ"ש ואלכה לנגדך ודלינן גלא של רומא לומר לנו אי מינייכו דהיינו כדברי עשו עד דחזינן כו' הוא כפי שראה יעקב הגלות ואמר לו יעבר נא אדוני לפני וגו' ולא רצה לשתתף עם העובד כוכבים כי מרבעתיה דכוכבא זוטא כי מזלו קטן שבקטנים כדכתיב הנה קטן בגוים נתתיך אבל לפי חובות ישראל ראה מלכותו נמשכת והוה כי מבזר כו' דימה הצרות והגלות המפוזרין בכל דור ודור לאין מספר לפיזור מ' גריוי דחרדלא שהוא דבר מר לאכול כמו שהצדיקים זורעין צדקה כן הרשעים זורעין דבר מר בעולם כמ"ש זורע עולה יקצר ואי הוה דלינן טפי לישתף עמהן הוה מקלינן מהבליה ח"ו היינו כלים בגלות כמ"ש בחורבן בית שני שלא היו רוצין להיות נכנע ולהיות עבדים עי"ז נחרב הבית אבל בהיותינו אח"כ נכנע לעשו לעבד כדברי יעקב אבינו וכמ"ש בריב"ז והרבה מחכמי ישראל שנתרצו להיות נכנעים לטיטוס ובזה היה הצלה וריוח מעט בגלותינו זה המר:
  
ואמר רמא ליה גלא קלא לחבריה כו'. כמ"ש תהום אל תהום קורא גו' בכל דור ודור עמדו עלינו כו' והוא כמ"ש במדרש ילמדנו דלעיל שאין גל שני לומד מן הראשון כך הרשעים אין למדין משלפניהם ובאים כ"א לכלות ולשטף את העולם וישראל ואמר פוק חזי גבורתא כו' כדאמרינן האל הגדול הגבור הרי גבורתו שמציל שה אחד בין ע' זאבים ולזה אמר מלא חוט חלא כו' הם הצדיקים שנמשלו לחול והם מצילין את הדור כדאמרינן בפרק קמא אספרם מחול וגו' אלא הכי קאמר אספרם מעשיהם של צדיקים מרובין על אחת כמה וכמה שמגינים וק"ל: