הגל המאיים להטביע את הספינה הוא היצר הרע

רבי נחמן מברסלב בספר לקוטי מהר"ן מסביר שהגל המטביע את הספינה הוא יצר הרע הרוצה להטביע ספינת ישראל. הוא מתחפש לאש קודש ("מיתחזי כי צוציתא"), מפתה ומלהיב את האדם לעשות עבירה באומרו דבר זה קדושה יש בו ומצוה לעשותו. ואין עצה אחרת להפטר ממנו, אלא להלקותו במקל שחקוק עליו שם הוי"ה, זוהי התורה.
   
ליקוטי מוהר"ן תורה א
  
וזה פירוש מה שאמר רבב"ח (ב"ב ע"ג) האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חוורתא ברישא: פרשב"ם אש לבנה ומלאך מזיק הוא. ומחינן לי' באלוותא דחקיק עלי' אהי' אשר אהי':
  
גלא הוא היצה"ר. דמטבע לספינתא. הוא החן והחשיבות. לשון ספון וחשוב. כי היצה"ר רוצה להטביע ולהשפיל ח"ו בחי' החן והחשיבות של ישראל. בחי' מלכות דקדושה. ומתחזי כי צוציתא דנורא חוורתא ברישא. כי מתחילה היצה"ר מתלבש עצמו במצות. ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה. וזהו בחי' צוציתא דנורא חוורתא. אש לבנה. אעפ"כ מלאך מזיק הוא: ומחינן ליה באלוותא דחקיק עלי' אהי' וכו'. היינו שעיקר הכנעתו של היצה"ר הוא ע"י התורה שהיא כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא. והתורה היא בחי' וא"ו. כי (ב"ב י"ד) הלוחות ארכן וי"ו ורחבן וי"ו. וזהו בחי' אלוותא. דהיינו מקלות. דחקיק עלי' אהי' וכו'. היינו שמות. בחי' התורה. שהיא בחי' וי"ו. והוי"ו הוא צורת מקל. והיא כולה שמותיו של הש"י. היינו שהתורה הקדושה היא מכניע את היצה"ר, שרוצה לעשות את האדם משוגע ממש ח"ו. כי בעל עבירה הוא משוגע. כמו שארז"ל (סוטה ג') אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות. וכמו שהמשוגעים צריכים להכותם ולשום עליהם שמות כמו כן ממש. התורה שעוסקין. הוא בחי' מקלות ושמות. שבזה מכין ומכניעין את היצה"ר. ומגרשין מן האדם את השגעון והרוח שטות שנכנס בו. בחי' ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה שמות וכו' כנ"ל: