החוט המונע מהגלים לשטוף את העולם

בסיפור השני מתואר שגל אחד אומר לגל השני שהגלים אינן יכולים לעבור אפילו רוחב של חוט אחד בחול שבחוף ולשטוף את העולם. פירושים שונים נאמרו במהותו של חוט החול המציל את העולם. רבי אברהם חיים שור בספר 'תורת חיים' כותב שחוט זה הוא משל למצוות ציצית. החתם סופר בדרשותיו לתורה כותב שחוט זה הוא משל לעסק התורה.
  
תורת חיים מסכת בבא בתרא דף עג עמוד א
  
מלא חוטא חלא ולא עברי. פירש רשב"ם ז"ל אלא רחב חוט איני יכול לצאת מן החול מיהו מדנקט ולא עברי בוי"ו ולא קאמר מלא חוטא חלא לא עברי משמע דלאו כל רוחב החול שעל שפת הים שם גבול לים אלא כמלא רוחב חוט בלבד והיינו דקאמר מלא חוטא חלא ולא עברי כלומר שאין ברוחב הגבול כי אם מלא חוט ואפילו הכי לא עברי, ונראה דשיעור רוחב חוט של חול הזה רמז הוא לישראל שנמשלין לחול שעל שפת הים ומקיימין מצות ציצית שיש בה חוט של תכלת כי זה המצוה חומה היא סביב הים שלא יצא וישטוף את העולם והטעם נראה לפי שתכלת דומה לים כדאיתא בפרק כיסוי הדם לכך כשהקב"ה רואה את גלי הים שמגביהין את עצמן לצאת ולשטוף את העולם הוא זוכר במצות תכלת של ציצית שדומה לים וגוער בהן שלא יצאו וכי האי גונא איתא במדרש הביאו בית יוסף בטור או"ח סי' ח' [בשם] הרוקח והמים להם חומה שהכריז גבריאל למים שאחריהם הזהרו שעתידין להשליך כנף ציצית לאחריהם משמע דמצות ציצית גרם לו לים שעמד כחומה ולא יצא והיינו על ידי חוט של תכלת שבה שדומה לים דכיון דדומה לים ויוצא מן חלזון הבא מן הים מסתלק חרון אפו של מקום וזעפו של ים על ידי מצוה זו.
  
דף על הדף בבא בתרא דף עג עמוד א
  
בחתם סופר (עה"ת פר' שופטים) מפרש, דגלי הים היינו גלי הגלות, כלומר, המלכויות שעומדות עלינו לכלותינו קוראות אחת לשניה, אף שלא עלה בידך להכחיד את ישראל, אולי בכל זאת אני אצליח להכחידם, והיא משיבה ואומרת, אף שהרבה מצוות נשכחו מהם, והתורה נשכחה אצלם מעט, מכל מקום מעט התורה שנשארה בידם, בזכותה לא יעזבה הקדוש ברוך הוא.
  
ולכך הביא המשל, שמעט חול שסביב הים, אינו נותן לים מקום לעבור ליבשה, וכן אמרו חז"ל, שהצדיקים נמשלו לחול שסביב לים, וזהו שאמר הנביא (ישעיה נא, טז), 'ואשים דברי בפיך', זהו עסק התורה, 'ובצל ידי כסיתיך', אלו מעט מצוות מעשיות שנותרו שהן רק כצל מן הראשונות, המה יהיו ליסוד שיבנה המקדש.