עמידת השמש ליהושוע

הגמרא במסכת עבודה זרה מקדישה סוגיא שלמה לעיסוק באופן בו עמדה השמש בימי יהושע, ולייחודיות של נס זה על פני הנס שנעשה בימי משה.

נאמר: "וַיִּדּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקּם גּוֹי איְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר" (יהושע י, יג), מַאי [מה] הוא אותו "סֵפֶר הַיָּשָׁר"? אָמַר ר' חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר ר' יוֹחָנָן: זֶה סֵפֶר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב (כלומר, ספר בראשית) ונקרא כך משום שֶׁהאבות נִקְרְאוּ "יְשָׁרִים", שֶׁנֶּאֱמַרבדברי בלעם: "תָּמת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים" (במדבר כג, י), שביקש שתהא אחריתו כמותם. ושואלים: וְהֵיכָא רְמִיזָא [והיכן נרמז] ענין זה בספר בראשית שהשמש תעמוד ליהושע? שנאמר בברכת יעקב לאפרים: "וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם" (בראשית מח, יט), [אֵימָתַי יִהְיֶה איש מזרע אפרים מְלֹא הַגּוֹיִם], שיהיה ידוע בכל העולם?בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדָה לוֹ חַמָּה לִיהוֹשֻׁעַשהוא משבט אפרים. באותו פסוק שבספר יהושע נאמר עוד: "וַיַּעֲמד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג), וְכַמָּהזמן עד ששקעה? אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה [שָׁעֵי [שעות]], וכך היה הדבר: אָזֵיל שִׁית וְקָם שִׁית, אָזֵיל שִׁית וְקָם שִׁית [הלכה מהלך שש שעות ועמדה שש, הלכה שש ועמדה שש], שזרחה השמש ועלתה כרגיל עד חצי היום, ואז עמדה שש שעות ("ויעמד השמש בחצי השמים") ולאחר מכן שקעה השמש כרגיל, ולפני שקיעתה עמדה שוב שש שעות ("ולא אץ לבוא"), ונמצא כּוּלָּהּ מִלְּתָא [כל הדבר כולו] היה כְּיוֹם תָּמִים, שהוא עשרים וארבע שעות.ר' אֶלְעָזָר אָמַר: שְׁלשִׁים וְשִׁית [ושש]שעות היה המעשה, כיצד? אָזֵיל שִׁית וְקָם תְּרֵיסַר [הלכה שש שעות ועמדה שתים עשרה], אָזֵיל שִׁית וְקָם תְּרֵיסַר [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], עֲמִידָתוֹ ("ויעמוד השמש") היתה עשרים וארבע שעות כְּיוֹם תָּמִים, והליכתו שתים עשרה. ואילו ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שעות נמשך הכל, אָזֵיל שִׁית וְקָם תְּרֵיסַר [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], אָזֵיל שִׁית וְקָם [הלכה שש ועמדה] עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, [שֶׁנֶּאֱמַר]בתחילה: "ויעמוד השמש בחצי השמים", ואחר כך נאמרה עמידה נוספת: "וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים", מִכְּלָל דְּמֵעִיקָּרָא [שמתחילה] בעמידה ראשונה לָאו [לא] כְּיוֹם תָּמִים [הֲוָה [היה] ] אלא פחות מכן, שתים עשרה שעות.אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש שאומרים] שדברים אלה לא נאמרו לגבי אורך המאורע כולו, אלא בְּתוֹסֶפְתָּא פְּלִיגִי [בתוספת שנוסף היום נחלקו] חכמים, שר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שעות נוספו לאותו יום, כיצד? אָזֵיל שִׁית וְקָם תְּרֵיסַר, אָזֵיל שִׁית וְקָם תְּרֵיסַר [הלכה שש ועמדה שתים עשרה, הלכה שש ועמדה שתים עשרה], עֲמִידָתוֹ של השמש כְּיוֹם תָּמִים. ר' אֶלְעָזָר אָמַר: שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ, כיצד? אָזֵיל שִׁית וְקָם תְּרֵיסַר [הלכה שש ועמדה שתים עשרה], אָזֵיל שִׁית וְקָם [הלכה שש ועמדה] עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, ועל עמידת השמש השניה הוא שנאמר "וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים". ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שעות היו בתוספת,אָזֵיל שִׁית וְקָם [הלכה שש ועמדה] עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָזֵיל שִׁית וְקָם [הלכה שש ועמדה] עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וטעמו:מַקִּישׁ (משוה) הכתוב עֲמִידָתוֹ ("ויעמוד השמש") לְבִיאָתוֹ ("ולא אץ לבוא"), ששניהם כתובים יחד, מַה בִּיאָתוֹ של השמש היאכְּיוֹם תָּמִים, אַף עֲמִידָתוֹ היתהכְּיוֹם תָּמִים. תָּנָא [שנה] החכם: כְּשֵׁם שֶׁעָמְדָה לוֹ חַמָּה לִיהוֹשֻׁעַ, כָּךְ עָמְדָה לוֹ חַמָּה לְמשֶׁה וּלְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן. ומסבירים: בעניןיְהוֹשֻׁעַ קְרָאֵי [מקראות מפורשים הם]. בענין נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, גְּמָרָא [מסורת] היא. לְמשֶׁה מְנָלַן [מנין לנו] שעמדה השמש? אָתְיָא [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של "אָחֵל" "אָחֵל", כְּתִיב הָכָא [נאמר כאן במשה]: "אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ ויראתך על פני העמים תחת כל השמים" (דברים ב, כה),וּכְתִיב הָתָם [ונאמר שם] בִּיהוֹשֻׁעַ: "אָחֵל גַּדֶּלְךָ" (יהושע ג, ז). וְר' יוֹחָנָן אָמַר: אָתְיָא [בא, נלמד הדבר] בגזירה שווה של המילים "תֵּת" "תֵּת", כְּתִיב הָכָא [נאמר כאן במשה]: "אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ", וּכְתִיב [ונאמר] בִּיהוֹשֻׁעַ בקשר לאותו מעשה: "בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמרִי" (יהושע י, יב). ר' שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא שָׁמְעַתְּ לֵיהּ [מגופו של המקרא אתה לומד זאת], שנאמר: "אחל תת פחדך ויראתך על פני כל העמים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ" (דברים ב, כה), אֵימָתַי מתקיים "רָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ כל העמים"? בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדָה לוֹ חַמָּה לְמשֶׁה. מֵיתִיבֵי [מקשים על כך]: הרי נאמר בסוף המעשה של יהושע בעמידת השמש: "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו"(יהושע י, יד)! ומשיבים: אִיבָּעֵית אֵימָא [אם תרצה אמור]: שָׁעוֹת עמידת השמש אצל משה הוּא שלֹא הֲווּ נָפֵישׁ כּוּלֵּי הַאי [היו מרובות כל כך], וְאִיבָּעֵית אֵימָא [ואם תרצה אמור]: אַבְנֵי בָרָד לֹא הֲווּ [היו] באותו נס של משה, דִּכְתִיב [שנאמר] ביהושע:"וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ" (דברים י, יא)" (בבלי עבודה זרה כה,א).