טוב שברופאים – לקט פירושים: אחרונים

מהר"ל:

"וכך פירושו מה שאמרו (קידושין פב א) 'טוב שברופאים לגיהנם'. פירוש, מי שהוא רופא ואינו בעל תורת אלקים עם זה, הרי כל ענינו שהוא מעיין בחמרי בלבד, לכך הוא בעל גיהנם. שאין ענין הגיהנם רק ההעדר והרע, ומפני שהחומר אין לו מציאות בפועל, והוא בכח בלבד, ודבק בו ההעדר, כאשר ידוע מענין החומר שאינו נמצא בפעל. לפיכך בעל הטבע, המעיין בענין החמרי שאין לו מציאות בפעל, הוא בעל גיהנם. שגיהנם אין לו מציאות בפועל גם כן, אבל הוא חושך וצלמות, וזה אינו מציאות נחשב כלל. ודבר ברור הוא כי בעל הטבע החמרית, אשר אין לו רק שמתעסק בחמרי, אשר החומר אין לו מציאות בפעל, הוא בעל גיהנם. וזה שאמרו 'טוב שברופאים לגיהנם', ופירוש זה ברור גם כן מאוד" (ספר נצח ישראל פרק ל).

קול סופר:

מענין הוא גם פירושו של הקול סופר על המשניות מהגאון בעל מחנה חיים ז"ל שהכוונה של טוב הוא בדייקא, כי רופא מומחה ובקי הוא שחקר והיה מנסה הרבה בכמה חלאים אשר חפץ לנסות וע"י שמתו רבים תח"י וראה שסם זה אינו מועיל וגם זה אינו מועיל בא עד התכלית מה שמועיל א"כ דם הרבה שפך עד שנעשה טוב שברופאים כי הרופא שהולך בעקבי מוריו לא נעשה טוב שברופאים א"כ אם נעשה טוב שברופאים עכ"ח המית הרבה כדי לנסות וראוי לבוא לגיהנם ע"כ (הובא בשו"ת ציץ אליעזר חלק יא סימן מב).
 
מהרש"א:

דהיינו שמחזיק עצמו לטוב ולמומחה שברופאים, שאין כמוהו, וסומך ביותר על מומחיותו מתוך גאוותו, ולפעמים הוא טועה בטבע זה החולה, וממית את החולה ברפואותיו בדבר שמזיק לחולה זה, אבל יש לו לישא וליתן עם שאר הרופאים כיון שהוא סכנת נפשות, (מהרש"א קידושין).

רבי עקיבא איגר:

כי המדות הטובות שברופאים המה האכזריות, כי רחמן לא יוכל להקיז דם ולחתוך מכה וכיוצא אם יצטרך, וכן צריך לשקר כי אם יגיד לחולה מעמדו לפעמים יקרב מיתתו, והיינו "טוב" המדות הטובות שברופאים כגון להתאכזר אם ישתמשו, במדות הללו סתם אנשים, יביא זאת אותם לגיהנום, וזה שאנו אומרים בתפלה שמו"ע מלך רופא נאמן ורחמן אתה, כי השי"ת הוא רופא נאמן ואין צריך להתאכזר וגם רחמן, (רבי עקיבא אייגר על התורה).

תפארת ישראל:

מי שחושב עצמו לטוב שברופאים מעותד לגיהנם, דאינו מתיעץ עם חביריו ובקולמוסו מונח חיים או מות (קידושין פרק רביעי).

רבי חיים מולאז'ין:

המחלה הגדולה שישנו להאדם, הוא העבירות והחטאים שישנם בידו, והנה בחובת הלבבות (שער הכניעה פרק ז') כתב שהמדבר לשון הרע על חבירו, אז עוונותיו של ההוא עוברים אליו, נמצא שברגע אחד הרי הוא מרפא את חבירו מחטאת עוונותיו. וזהו "טוב שברופאים" שמרפא באופן המהיר ביותר מהמחלה הגדולה ביותר אבל "לגיהנם" סוף דרכו לבאר שחת על שהוא מדבר לשון הרע על חבירו (הובא בדף על הדף קידושין פב).

רבי יחזקאל אברמסקי:

טוב שברופאים, אותם רופאים שאומרים רק "טוב" בגימטריא י"ז, שאינם מתפללים בשמונה עשרה ברכת רפאינו, שאין בוטחים בד' אלא כל ישעם על חכמתם ותבונתם, הוא "לגיהנם" כמובא ארור הגבר אשר ישים בשר זרועו וגו' (שם).

פרדס יוסף:

טוב שברופאים לגיהנם, דהיינו שהרופא צריך שיראה תמיד גיהנם פתוחה לפניו אם יהרוג איש, ויעיין בחריצות לראות שלא יטעה ויבא לסכנת נפשות. פירוש נוסף: לא שייך לומר כל הרופאים לגיהנום, דהרי שמואל (בבא מציעא פה, ב) ורבי חנינא (יומא מט, א) ואבא אומנא (תענית כא, ב) והרמב"ם ובעל מעשי טוביה ועוד היו רופאים וצדיקים, אבל יש ב' מיני רופאים, א. צדיק שיודע שבלתי ה' אינו יכול לפעול מאומה והוא רק שליח ה' ומתפלל רפאנו ה' כו', ב. רופא שאינו מאמין בה' ומחסר ברכת רפאנו בשמונה עשרה ברכות והוי רק י"ז כמנין טו"ב. וזה שאמרו "טוב" שברופאים שאינו מתפלל רק י"ז ברכות מעותד לגיהנם. עוד יש לומר, דלפעמים צריך לחתוך אבר ולהיות אכזר ולא לרחם במקום סכנה, ורופא שהוא טוב ורך לבב מעותד לגיהנם, כמשל העולם מי שאינו יכול להריח אבק שריפה לא ילך למלחמה (פרשת בשלח).