תפילת הביננו

לדעת שמואל תפילת 'מעיין שמונה עשרה' המוזכרת במשנה ולפי דברי רבי יהושע רשאי כל אדם להתפלל אותה בכל יום היא 'תפילת הביננו'. בתפילת הביננו מתפללים את שלושת הברכות הראשונות (אבות – 'מגן אברהם', גבורות – 'מחיה המתים' וקדושת השם – 'האל הקדוש') ואת שלושת הברכות האחרונות (עבודה – 'רצה', הודאה – 'מודים אנחנו לך' ושלום – 'שים שלום') כרגיל, ואת הברכות האמצעיות אומרים בברכה אחת. ברכה זו כוללת את כל העניינים שבברכות האמצעיות, נוסח הרכה הוא: "הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך (כנגד 'חונן הדעת'), ומול את לבבנו ליראתך (כנגד 'הרוצה בתשובה'), ותסלח לנו (כנגד 'חנון המרבה לסלוח') להיות גאולים (כנגד 'גואל ישראל'), ורחקנו ממכאובינו (כנגד 'רופא חולי עמך ישראל'), ודשננו בנאות ארצך (כנגד ' ברכת השנים'), ונפוצותינו מארבע תקבץ (כנגד 'מקבץ נדחי עמו ישראל'), והתועים על דעתך ישפטו (כנגד 'מלך אוהב צדקה ומשפט'), ועל הרשעים תניף ידיך (כנגד 'שובר אובים ומכניע זדים'), וישמחו צדיקים (כנגד 'משען ומבטח לצדיקים') בבנין עירך ובתקון היכלך (כנגד 'בונה ירושלים'), ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך(כנגד 'מצמיח קרן ישועה'), טרם נקרא אתה תענה (כנגד 'שומע תפילה') ברוך אתה ה' שומע תפלה".
 
הגמרא מביאה כמה הגבלות על האפשרות להתפלל 'הביננו'. אביי קילל את מי שכרגיל מתפלל הביננו, לדעתו תפילה זו ניתקנה רק לשעת הדחק ולא ליום יום. כמו כן אין להתפלל תפילה זו במוצאי שבתות ובימות הגשמים.

 
"אמר רב נחמן אמר שמואל: כל השנה כולה מתפלל אדם "הביננו", חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים, מפני שצריך לומר הבדלה בתוך ברכת "חונן הדעת". מתקיף לה [מקשה עליה] רבה בר שמואל: ונימרה [ונאמר אותה] ברכה רביעית בפני עצמה! שאחרי שלוש ברכות הפתיחה יאמרו ברכה רביעית לעצמה להבדלה ואחר כך "הביננו". וראייה שיש אפשרות כזו מי [האם] לא תנן [שנינו במשנה] שר' עקיבא אומר: אומרה (את ההבדלה בתפילה) ברכה רביעית בפני עצמה. ר' אליעזר אומר: ההבדלה נאמרת בהודאה (בברכה המתחילה "מודים"). ומשיבים: אטו [וכי] כל השנה כולה מי עבדינן [האם עושים אנו] בענין זה כשיטת ר' עקיבא, דהשתא נמי נעביד [שעכשיו גם כן נעשה]כן?! הלא כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן [מה טעם איננו עושים] כר' עקיבא כי תמני סרי תקון [שמונה עשרה ברכות תקנו], תשסרי [תשע עשרה] לא תקון [תקנו], הכא נמי [כאן גם כן] שבע ברכות תקון [תקנו] תמני [שמונה] לא תקון [תקנו], ואין אם כן להוסיף ברכה רביעית להבדלה לעצמה. על עיקר הדברים מתקיף לה [מקשה עליה] על הלכה זו מר זוטרא: ונכללה מכלל [ונכלול אותה, את הברכה הרביעית] בתוך תפילת "הביננו" בנוסח זה: "הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול"! על קושיה זו לא ניתנה תשובה והדבר נשאר קשיא [קשה].

 
ואמר רב ביבי בר אביי הגבלה נוספת בענין תפילת "הביננו": כל השנה כולה מתפלל אדם "הביננו", חוץ מימות הגשמים, מפני שצריך לומר שאלה (בקשה על הגשם) בברכת "השנים". על כך מתקיף לה [מקשה עליה] על הלכה זו מר זוטרא: ונכללה מכלל [ונכלול אותה, את הברכה השביעית] בתוך תפילת "הביננו" בנוסח זה: "ודשננו בנאות ארצך, ותן טל ומטר"! על כך משיבים: אין זה אפשרי משום דאתי לאטרודי [יבוא להתבלבל] כשיוסיף בברכת "הביננו" דבר שהוא שינוי מנוסח הברכה הרגיל. ושואלים: אי הכי [אם כך], משום מה לא נאמר תירוץ זה גם לבעיה הקודמת בענין הבדלה ששנינו שאינו כוללה בנוסח "הביננו" ואומרה ב"חונן הדעת", והלא יכול לתרץ ולהסביר כי אינו כוללה מאותה סיבה שיש לחשוש כי נמי אתי לאטרודי [גם כן יבוא להתבלבל]! אמרי [אומרים] בתשובה לכך כי יש הבדל בין המקרים:התם [שם] בענין הבדלה ב"חונן הדעת"כיון דאתיא [שבאה] ההוספה בתחלת צלותא [התפילה, הברכה] לא מטריד [אינו מתבלבל], הכא [כאן] בענין שאלת גשמים כיון דאתיא [שהיא באה] באמצע צלותא [התפילה] מטריד [מתבלבל]. מתקיף לה [מקשה עליה] על הלכה זו רב אשי: אם כן ונימרה [ונאמר אותה] את שאלת המטר בברכת "שומע תפלה",ש אמר ר' תנחום אמר רב אסי: אם טעה המתפלל ולא הזכיר גבורות גשמים בברכת "תחיית המתים" מחזירין אותו לתחילת התפילה. אך אם לא הזכיר שאלה של גשמים בברכת השנים אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה ב"שומע תפלה" עם שאר בקשות. וכן השוכח לומר הבדלה בברכת "חונן הדעת"אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה, על הכוס. ומכאן שאפשר לשאול גשמים ב"שומע תפילה" ולפיכך במקביל אפשר לומר זאת בסוף "הביננו" בלא להתבלבל. על כך משיבים: טעה שאני [שונה] ואין למדים מדינו של טועה לעשות כן לכתחילה" (ברכות כט,א).