תפילות נוספות

הסוגיא שלנו עוסקת בתפילה קצרה הנאמרת במקום סכנה. במשניות ובגמרא מובאים סוגים נוספים של תפילות הנאמרות במצבים שונים.

תפילה בכניסה וביציאה מבית המדרש:

"משנה: ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו ממנו תפלה קצרה. אמרו לו: מה מקום לתפלה זו? שהרי אין בית המדרש מקום סכנה שיש להקדים תפילה לפני הכניסה אליו ואחר היציאה ממנו, אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי בהיותי בבית המדרש. וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי (גורלי).

גמרא: תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא את הנוסח המלא של תפילת ר' נחוניא בן הקנה: בכניסתו מהו אומר? "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה בפסק הלכה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי העוסקים יחד אתי בבירור ההלכה. ופירוט הדברים (מהרש"א): ולא אומר על דבר טמא שהוא טהור, ולא על דבר טהור שהואטמא. ולא יכשלו חברי בדבר הלכה, ואשמח בהם". ביציאתו מהו אומר? "מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות (אנשים בטלים היושבים בפינת הרחוב). שאני משכים, והם משכימים. אני משכים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים. אני עמל והם עמלים. אני עמל ומקבל שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר. אני רץ והם רצים. אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת" (ברכות כח,ב).

תפילת הדרך:

"אמר ליה [לו] אליהו כשנגלה לו לרב יהודה אחוה [אחיו] של רב סלא חסידא [החסיד]: לא תרתח [אל תכעס] ולא תחטי [תחטא]. לא תרוי [אל תשתכר] ולא תחטי [תחטא]. וכשאתה יוצא לדרך, המלך בקונך (שאל עצה, בקש רשות, מה'), וצא. ואמר ר' יעקב אמר רב חסדא: זו היא תפלת הדרך. ועוד אמר ר' יעקב אמר רב חסדא: אין זו עצה טובה בלבד אלא הלכה פסוקה היא שכל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך לפני היציאה לדרך. ושואלים: מאי [מהי] תפלת הדרך? מה נוסחה של תפלה זו? ומשיבים: "יהי רצון מלפניך ה' אלהי, שתוליכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ברוך אתה ה' שומע תפלה". אמר אביי: לעולםלישתף אינש נפשיה בהדי צבורא [ישתף אדם עצמו עם הציבור] וראוי שלא יתפלל על עצמו בלבד. היכי נימר [כיצד יאמר]? "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום" וכו' בלשון רבים. ומעתה באים לברר פרטים בדיני תפילה זו. אימת מצלי [מתי מתפלל]? אמר ר' יעקב אמר רב חסדא: משעה שמהלך בדרך ולא קודם. ועד כמה? כלומר, על איזו דרך ראוי לו להתפלל? (בה"ג). אמר ר' יעקב אמר רב חסדא: עד פרסה. והיכי מצלי לה [כיצד מתפלל אותה]? רב חסדא אמר: דווקא כשהוא מעומד. ואילו רב ששת אמר: אפילו כשהוא מהלך או יושב. ומסופר: רב חסדא ורב ששת הוו קאזלי באורחא [היו הולכים בדרך], קם [עמד] רב חסדא וקא מצלי [והתפלל] תפילת הדרך. מאחר שהיה רב ששת עוור ולא ראה את חבירו, אמר ליה [לו] רב ששת לשמעיה [לשמשו]: מאי קא עביד [מה עושה] רב חסדא כעת? אמר לו: קאי ומצלי [עומד ומתפלל]. אמר ליה [לו] רב ששת לשמשו: אוקמן נמי לדידי ואצלי [העמד גם כן אותי ואתפלל],כי אף שלדעתו אין צורך לעמוד בשעת תפילה זו, בכל אופן "מהיות טוב אל תקרא רע", כלומר, אם יכול אדם להיות טוב, בלי להפסיד בשל כך דבר (שהרי רב חסדא עומד בין כה וכה) מדוע להיות רע ולא לעמוד" (ברכות כט,ב-ל,א).