מהו החטא של הנזיר

הגמרא במסכת נזיר מביאה את דברי רבי אלעזר הקפר שהנזיר נקרא חוטא בתוך דיון ממוקד לגבי החטא. הגמרא דנה במקרה בו אישה לא הייתה באמת נזירה, אבל כיוון שהיא חשבה שהיא נזירה היא התנהגה כנזירה. גם אישה כזו נקראת חוטאת בגלל מניעת היין שנהגה בעצמה ועליה להביא קרבן לכפר על זה

"מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן [מי שנה את זו ששנו חכמים]: אִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמְאָה, שצריכה להביא חטאת העוף, עולת העוףואשם, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּאת נדר הנזירות מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף. אָמַר רַב חִסְדָּא: שיטת ר' יִשְׁמָעֵאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא הִיא. שקרבן עולה בלבד אינו מעכב קבלת הנזירות, וכיון שבטלה נזירותה על ידי הפרת הבעל לא תביאנו כלל. ושואלים: מַאי קָסָבַר [מה סבור] תנא זה? אִי קָסָבַר [אם סבור הוא] שהבַּעַל בהפרתו מִיעֲקַר עָקַר [עוקר] את הנדר מעיקרו, ונחשב כאילו לא נזרה אשתו כלל אם כן חַטַּאת הָעוֹף נַמִי [גם כן] לֹא לַיְיתֵי [תביא],שהרי לא היתה נזירה כלל ואינה חייבת בחטאת. ומצד שני, אִי קָסָבַר [אם סבור] הוא שהבַּעַלבהפרתו מֵיגַז גָּיֵיז [גוזז] את הנדר, כלומר, שהנדר בטל משעת ההפרה והלאה, אבל היתה לו חלות כלשהי מעיקרה, אם כן, אם נטמאה האשה בזמן נזירותה עוֹלַת הָעוֹף נַמִי לַיְיתֵי [גם כן תביא] על מה שנהגה נזירות! ומשיבים: לְעוֹלָם תפרש כי קָסָבַר [סבורהוא] שבַּעַל מִיעֲקַר עָקַר [עוקר את הנדר מעיקרו], וּמדוע עליה להביא חטאת?ר' יִשְׁמָעֵאל סָבַר לָהּ [סבור בענין זה] כְּשיטת ר' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר. דְּתַנְיָא [שכן שנינו בברייתא], ר' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי (הגדול)אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בנזיר "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ" (במדבר ו, יא)? וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה בנזירותו? אֶלָּא מפני שֶׁצִּיעֵר את עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן הרי זה חוטא בנפשו של עצמו, ולכן צריך להביא קרבן חטאת על עצם הנזירות, שציער את גופו. וְיש ללמוד מכאן בקַל וָחוֹמֶר: וּמַה זֶּה שלֹא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ בסיגופים ותעניות מִכָּל דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שנקרא חוטא. ולדרך זו סבור ר' ישמעאל שאף אשה זו כיון שבפועל ציערה עצמה בנזירות שנהגה עליה להביא את קרבן החטאת, אף שלא היתה נזירה ממש, בגלל הפרת בעלה. ולעצם דברי ר' אלעזר הקפר שואלים: וְהָא [והרי] בְּנָזִיר טָמֵא כְּתִיב [נאמר] פסוק זה וַאֲנַן [ואנו] אֲפִילּוּ נָזִיר טָהוֹר קָאָמְרִינַן [אומרים אנו] שגם הוא מביא קרבן חטאת! משיבים: קָסָבַר [סבור] ר' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר נָזִיר טָהוֹר נַמִי [גם כן] חוֹטֵא הוּא, וְהַיְינוּ טַעֲמָא דִּכְתִיב [וזה הטעם שנאמר] ביטוי זה ("מאשר חטא על הנפש") דווקא בְּנָזִיר טָמֵא ולא בנזיר טהור הוֹאִיל וְשָׁנָה בְּחֵטְא, שבמה שנטמא ונתחייב שוב נזירות נמצא מצער עצמו פעם נוספת, והיה עליו להיזהר ביותר שלא ישוב ויצער עצמו" (נזיר יט,א).