האישים שבסיפור והיחסים ביניהם

רב נחמן וילתא: רב נחמן זכה אולי לקבל תורה מפי שמואל, אבל היה צעיר מאד כאשר נפטר שמואל, ונראה כי רבו המובהק היה רבה בר אבוה שבישיבתו במחוזא למד רוב תורתו. אשתו היתה ילתא, מבית ראש הגולה, ורב נחמן נתמנה (כנראה בעודו עוד צעיר למדי) כדיין, וכיון שהיה עיסוקו הרבה מאד בדיני ממונות נקבעה הלכה כמותו נגד חבריו בדינים אלה. בהיותו סמוך לבית ראש הגולה נהג רב נחמן בהנהגות ובסגנון לשון שהיה כנראה מקובל בחוגים אלה (ועל כך הערותיו של רב יהודה). ילתא, היתה ממשפחת ראש הגולה אך אין הוכחה שהיתה ממש בתו של ראש הגולה. ויש אומרים שהיתה בתו של החכם רבה בר אבוה, שהיה מבית ראש הגולה. כפי שנראה ממקומות אחדים בתלמוד היתה ילתא אשה תקיפה מאד בדעתה, בהיותה בת למשפחה מיוחסת ועשירה, רב נחמן נהג בה כבוד, ואף היא ביקשה שחכמים שונים יכבדוה. והיא הייתה מקשיבה ומתערבת בשיחות ובדיונים שהיו לרב נחמן עם חכמים רבים. כמו כן נראה שהיתה גם מלומדת בתורה.

רב יהודה: רב יהודה היה גדול בשנים מרב נחמן, ותלמיד מובהק של רב ושמואל, ושימש כראש ישיבה במקום שמואל בעיר פומבדיתא. חלק ניכר מתשובותיו של רב יהודה לרב נחמן מבוססות על דברי שמואל, וכנראה הוא רצה להוכיח דרך כך את עדיפות יושבי פומבדיתא שבקיאים אפילו בדברי שמואל שהיה ראש ישיבה בנהרדעא. נראה כי רב נחמן לא הכיר אז היטב את רב יהודה לפי שגרו במקומות מרוחקים זה מזה, ומשום כך גם שלח לו הזמנה לדין, בלא לדעת שרב יהודה הוא מגדולי הדור, ואין זה מן הראוי להזמינו בצורה זו. רב יהודה שהלך לנהרדעא לדין זה עשה זאת, כעצת רב הונא, משום כבוד בית הנשיא, כלומר משום קשר המשפחה (והמינוי) שהיה לרב נחמן מבית ראש הגולה. אך מובן משום מה הקפיד רב יהודה על שהוצרך לבוא לנהרדעא.