תוספתא

הברייתות שמהוות את הבסיס לדיון הגמרא בשאלה כיצד להבין את דברי המשנה 'שילם' – האם הכוונה שילם ממש או רצה לשלם, מסודרות בתוספתא בבא מציעא פרק שלישי.

תוספתא מסכת בבא מציעא פרק ג

הלכה א

אין השואל רשיי להשאיל ולא השוכר רשיי להשכיר ולא השוכר רשיי להשאיל ולא זה המפקידין אצלו רשיי להפקידו לאחר אלא אם כן נתן לו בעל הבית רשות

הלכה ב

השואל פרה מחבירו ונגנבה וקדם השואל ושילם ואחר כך נמצא הגנב משלם תשלומי כפל (לשואל) ותשלומי ארבעה וחמשה לשיני השוכר פרה מחבירו ונגנבה או אבדה ואמ' הריני משלם ואיני נשבע שילם ואחר כך נמצא הגנב משלם תשלומי כפל וארבעה וחמשה לשיני

הלכה ג

המפקיד פרה אצל חבירו ונגנבה או אבדה ואמ' הריני משלם לך בלא שבועה ואחר כך נמצא הגנב משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה לשיני

הלכה ד

המוכר פרה לחבירו ונגנבה זה אומ' ברשותך נגנבה וזה אומ' ברשותך נגנבה יחלוקו נמצא גנב זה או' ברשותי נגנבה וזה אומ' ברשותי נגנבה יחלוקו