רבן גמליאל, רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה

שלושת התנאים העומדים במרכז הסוגיא שלנו הם: רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע. כל אחד מהם מייצג גישה שונה ביחס להנהגת הציבור, במהות בית המדרש ובתפקיד הנשיא.

רבן גמליאל

נשיא הסנהדרין, מחשובי התנאים בתקופה שלאחר חורבן הבית. אביו, רבן שמעון בן גמליאל (הזקן), היה נשיא הסנהדרין וממנהיגי האומה בתקופת המרד האחרון. לאחר חורבן הבית הועבר על ידי רבן יוחנן בן זכאי ליבנה, ולאחר מות רבן יוחנן, נעשה הוא הנשיא.

בנשיאותו של רבן גמליאל (המכונה משום כך רבן גמליאל דיבנה) נעשתה יבנה מרכז רוחני שבו נקבעו תקנות והלכות לדורות. מסביבו התרכזו גדולי החכמים: ר' אליעזר (גיסו), ר' יהושע, ר' עקיבא, ר' אלעזר בן עזריה ועוד. קיבוץ חכמים מפואר שלא היה כמוהו במשך דורות רבים.

רבן גמליאל רצה ליצור מרכז רוחני לישראל, אשר יאחד את העם כולו, כדרך שהיה בית המקדש בשעתו. משום כך פעל להרמת כבוד הנשיאות, והשלטון המרכזי של הסנהדרין. הנהגתו החמורה והתקיפה הביאה לבסוף לכך שחבריו הדיחוהו למשך זמן מסויים מכהונתו, ומינו במקומו את ר' אלעזר בן עזריה. ואולם מאחר שהכל ידעו כי כוונתו היתה אך לטובת האומה החזירוהו במהרה לתפקידו.

אין בידינו דברי הלכה מרובים שבהם נזכר במפורש שמו של רבן גמליאל. אך בימיו ותחת הנהגתו אירעו כמה מן ההכרעות החשובות בתולדות הרוח בישראל; ההחלטה הסופית לנהוג כבית הלל, דחיית שיטת ר' אליעזר, קביעת נוסח התפילה. באותן הלכות שנמסרו בשמו מתגלית לנו גישתו להלכה, בהסקת מסקנות עקביות מן העקרונות שהחזיק בהם, ללא פשרה. אנו יודעים על שני בנים של רבן גמליאל שהיו מחכמי ישראל רבן שמעון בן גמליאל ששימש נשיא הסנהדרין אחריו, ור' חנניא בן גמליאל.

ר' אלעזר בן עזריה

מחשובי התנאים בדור שלאחר חורבן הבית.

מוצאו ממשפחה גדולה בחכמה, ביחוס ובעושר. גם אביו עזריה היה תלמיד חכם ועשיר מופלג ופירנס את אחיו החכם שמעון, המכונה בשל כך שמעון אחי עזריה. משפחת ר' אלעזר בן עזריה היתה משפחת כהנים המתייחסת לעזרא הסופר, והיו מסורות שאף סיפרו שהיה דמיון ביניהם.

במחלוקת הגדולה שבה הודח רבן גמליאל נמצא ר' אלעזר בן עזריה, שהיה אז צעיר מאד (בן שמונה עשרה או שש עשרה), המועמד הראוי למשרה משום המעלות שמנו בו חכמים, ומשום שהיה ביחסים טובים עם הכל. אף לאחר שנעשה כעין "נשיא שני" המשיך בפעילות ציבורית רבה ונסע עם ראשי חכמי ישראל כנציג העם לרומי.

על אף צעירותו התייחסו אליו גדולי החכמים שבדור כאל שווה להם (יש משערים כי ר' אליעזר היה רבו של ר' אלעזר בן עזריה) ואף הוא הביע דעתו עליהם בתוקף. עם זאת נמנע מלנהוג הלכה למעשה, כאשר היתה דעתו חלוקה על חבריו, והיה מתענה זמן רב לכפר על שגרם להכשיל את שכניו בעבירה (אף כי הוא עצמו סבר שהדבר מותר).

ר' אלעזר בן עזריה היה מגדולי הדרשנים שבדור, ואף ר' יהושע התפעל ממנו ואמר "אין דור יתום שר' אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו".

ר' אלעזר בן עזריה האריך ימים למעלה משבעים שנה (ירושלמי). אין אנו יודעים על קורות משפחתו, אולם בין האמוראים בארץ ישראל נזכר ר' עזרא בן ר' אבטולס שהיה דור עשירי לר' אלעזר בן עזריה ואף הוא היה חכם ודרשן.

ר' יהושע

הוא ר' יהושע בן חנניה הלוי, מראשי חכמי הדור שלאחר חורבן הבית.

ר' יהושע שימש עוד בבית המקדש כאחד המשוררים בו, ועם החורבן היה מן התלמידים שיצאו ליבנה עם רבם המובהק רבן יוחנן בן זכאי. שלא כחבירו ר' אליעזר המשיך בשיטת רבו ובית הלל בטהרתה.

אף על פי שמילא ר' יהושע תפקיד חשוב בהנהגת העם (כי כנראה היה אב בית הדין), היה מתפרנס בדוחק מעבודה קשה ובלתי מכניסה. לאחר הידוק מחודש של קשריו עם בית הנשיא היה כנראה נתמך על ידי רבן גמליאל שהיה נותן לו את המעשר השייך ללויים.

ר' יהושע היה מפורסם בישראל ובאומות כחכם מופלג לא רק בדיני התורה אלא כפקח ביותר גם בענייני העולם וכדרשן בעל השפעה רבה. כמו כן היה מלומד במדעי הטבע השונים, למן האסטרונומיה ועד לזואולוגיה. על חכמתו הרבה התבטאה בת הקיסר בביטוי "חכמה מפוארת בכלי מכוער", כי דמותו החיצונית לא הרשימה.

בהמשך לשיטת רבו, אף ר' יהושע היה מתון וניסה בכל כוח השפעתו להניא את העם מתסיסה שסופה מרידה בשלטון הרומי. ובמשך זמן מסויים היה מקורב וחשוב בבית הקיסר שאליו הזדמן בשליחויות לאומיות אחדות.

עם היות ר' יהושע צנוע ועניו, היה תקיף מאד בהחזקת דעותיו העקרוניות ולא ויתר עליהן, ואולם בדברים אחרים היה מקבל ומוותר.

ר' יהושע היה גם מן העוסקים בתורת הסוד, ומסופר על גדולתו בה.

כל חכמי הדור הבא היו תלמידיו, וברוב מחלוקותיו עם חכמי דורו, נפסקה הלכה כמותו, ושיטתו הפכה להיות הדרך בה המשיכה ההלכה. חנניה בן אחיו היה תלמידו המובהק.