אמתא דבי רבי

שפחתו של רבי מוזכרת בסוגייתנו בהקשר של נידוי שנידתה אדם שנהג שלא כדין. אדם זה היכה את בנו הגדול בניגוד לדין, וכשראתה אמתו של רבי את מעשיו – נידתה אותו. שהרי בהכאת ילד גדול אין תועלת חינוכית, אלא נזק שנגרם מהתנגדות שמעוררת ההכאה אצל הילד. חכמים דרושים את הפסוק "ולפני עור לא תתן מכשל" (ויקרא יט,יד), על אדם המכה את בנו הגדול שעלול בהתנגדותו לעבור איסורים חמורים. סיפור זה אינו הסיפור הייד בתלמוד המתאר את אמתו של רבי כאישה מיוחדת בחכמתה ובצדקותה.

במסכת מגילה (יח,א) מסופר שתלמידי החכמים למדו מדבריה ביאורים של מילים קשות:

 

במסכת כתובות (קד,א) מסופר שהיה לה תפקיד משמעותי בשעת פיטרתו של רבי מהעולם:

אמתא דבי רבי
אמתא דבי רבי
אמתא דבי רבי
אמתא דבי רבי
אמתא דבי רבי
אמתא דבי רבי