חפש מאמרים
תאריך
כותרת
חיפוש חופשי
הכרת הערך המוחלט
הכרת הערך המוחלט
כדי להבין אם יש עוד חשיבות לשאלה הדתית בימנו ואם נוגעת שאלה זו בבעיותיו של האדם המודרני, עלינו להגדיר קודם כל מהי דת לפי תפיסתנו.

 דת - נגדיר אותה בתור - מערכת של חוקים מוחלטים. מדויק יותר - הבעיה המרכזית של הדת היא, בעית הכרת הערך המוחלט. במובן זה הרי השאלה הדתית חורגת ויוצאת מתחום מה שמקובל לקרוא "דת",ועוברת אל כל תחום מתחומי החיים בכלל. שאלת הכרתו והגדרתו של ערך מוחלט, שאלה ראשונית היא. שכן אין כל אפשרות להתקדמות בלא קביעה מוקדמת של מחלט מסוים.

 עצם המלה הזו - התקדמות, תלויה בהגדרה קודמת של הכוון אליו מתקדמים כשאין אוריאנטציה מוחלטת, ממילא אין אפשרות לדבר על התקדמות או נסיגה לאחור. שכן, הגדרת הקודם והאחור עצמם תלויה בהתוית כוון יסודי - שערכו מוחלט.

עלינו לזכור כי בתוך הבליל האין-סופי של התופעות והמאורעות, העצמים והתחושות הממלאים את החיים, אין אפשרות להגיע לכלל הבנה כלשהי אלא על ידי קביעת מודד מסוים, שימוד את שאר הערכים ולא יהיה כפוף להערכה מוקדמת אחרת.

 הבעיה של קביעת המוחלט עם היותה נשמעת מתחילה כמופשטת, היא אחת הבעיות המעשיות הדחוקות ביותר. ובלי ספק שאין מקום לשום תהליך מחשבה או לכל פעולה בחיים בלי קנה מדה מוחלט. אם זכה אדם ב"פרס הגדול" או קטע שתי רגליו בתאונה, אם נרמס כובעו באחת השלוליות, או שזכה בציון לשבח, הרי בכל אחד מן המאורעות האלה קביעתו שמאורע זה או אחר, טוב או רע, הינו תלוי ראשית כל בכך שיש לו לאדם הנחה מוקדמת, - או על כל פנים זוהי הנחתם של רב בני האדם, - שנוחיות חמרית או כבוד הינם ערכים חיוביים שראוי לרדוף אחריהם בעוד שאי נעימות או מום הנם דברים שליליים ורעים. מבלי להכנס לעיון בעצם ההנחה הזו, הרי ברור בכל אופן כי אכן חייבת להיות הנחת יסוד ידועה שתמדוד ותכוון לפיה את מאורעות החיים.

 ודאי שאותן הנחות היסוד האמורות לעיל נראות כמובנות מאליהן, אלא כמובן, אותה פשטות שלכאורה שבהנחות אלה אינה  נובעת אלא מחמת היותן נפוצות. ועדין אין הדבר מוכיח את אמיתותן, כל שכן את היותן ערכים מוחלטים. כלומר, אותם דברים הנראים לנו כמובנים מאליהם, דברים שלכאורה אינם צריכים כל החלטה והכרעה ביחס לערכם המוחלט, אינם נראים כן אלא משום שהחלטה והכרעה זו נעשתה על ידינו, בהשפעת דעת הקהל, הרבה לפני עמדנו על דעתנו.

 אולם, אם כן הוא הדבר לגבי חלק מהמושגים, ודאי שאין הוא נכון לגבי כולם.עדין קמאים דברים רבים שהאדם אינו בטוח בהם. הוה אומר - עדין לא קנה לעצמו קנה מדה מוחלט כלפיהם. כרגיל אין מכלול שאלות אלה נגלה ומובן, מאחר שחייו של אדם רגיל אין בהם את הקו המאחד את כל פרטי התופעות השונות, וחייו הינם בעצם שרשרת פרודות מחודדות. אלא, שבכל עת משבר, או בכל עת בה מתנגשות שתי מדות יסוד של חיים, חייב לבוא שוב מודד עליון מסוים שיכון וימדד את כל הערכים הבודדים. אצל רוב בני אדם קיימת כמוחלטת ההנחה כי החיים בדרך כלל חיוביים הם ובמוחלט - שכוון החיים הוא כוון החיוב. ממש כמו כן, נפוצה בתקופה האחרונה אותה הערכת "מוחלט" כלפי  המדינה או הלאום. כל עוד אדם חי את חייו מבלי צורך לקשר בין שני מוחלטים אלה אין הוא נתקל בבעיות. אולם כאשר הלאום קורא לו למסור את החיים למענו, מתברר שחייב הוא להכריע מהו לדעתו המושג העליון, ואיזה מן המושגים האחרים חייב להיות כפוף ובטל לאחר. בלשון מופשטת יותר - מתוך אותם עיקרי אמונה קטנים השייכים לתחומי החיים השונים מחויב הוא לקום ולבנות מערכת שלמה ומוגדרת של ערכים מוחלטים. מערכת זו כפי שהגדרתו לעיל היא ההגדרה הקונקרטית של דת. הוה אומר: ערכים מוחלטים, דת, הכרח היא בכל שעת משבר.

 אולם, הנסיון מראה שבדרך כלל אין משברים כאלה מתחוללים, ואין אנשים קובעים מערכת חיים שלמה דוקא בעת שנחוץ היה להם להגדירה. כרגיל יוצר כל אדם לעצמו עוד מקדם, ביודעין או בלא יודעין את סולם הערכים היחסיים והמוחלטיים אותה מערכת יחסים נוצרה איכשהו מקודם, והיוצרותה היא לפחות במעלה קודמת לכל שאר הקביעות וההגדרות.

 מערכת היחסים המוחלטת הזו קיימת אצל כל אדם בלי יוצא מן הכלל, שאילולא כן היה הוא צריך לעמוד תוהה בדרך החיים שלו, מבלי למצוא מענה לכל השאלות המרובות שהחיים יוצרים ומגלים, אלא שאותה דת שמבחינת הערך הקונקרטי הינה דת לכל פרתיה ודקדוקיה, הריהי מבחינה עיונית, מבחינה תכנית, - על פי הכרת מקורות הדת הזו, - נופלת בערכה לאין שעור מכל דת שהמוחלט הראשוני שלה הוא האלקות. יתר על כן, הדת ההמונית יש בה, לכשמדקדקים בה, רק נהייה עיורת אחרי מטבעות מחוקים, רעיונות לא בדוקים וסיסמאות צעקניות שיוצריהן הספיקו מזמן לשכחן. כל הבליל הזה נכנס למוחו של האדם הרגיל בדרך בלתי בדוקה והוא חי ומת אחר כך על פי אגד זה של טשטוש.

 מאחר שאכן קביעה זו של מוחלט, או כפי שקראנו לה - השאלה הדתית, הינה ראשונית - בהיותה קובעת את דרך החיים כולה - הרי שכאשר עומד אדם על דעתו, חייב הוא לראשונה לבדוק ולבחון את מערכת היסודות הזו, את עיקרי האמונה המקובלים שלו ולהוכיח שנית אם אמנם יש בהן ממש. ומכאן השאלה המרכזית, הראשונה, של החיים חייבת להיות - מהי דת שלי ? במה אני מאמין ? את מה אני רואה כערך מוחלט ? את מה אני רואה כטוב, כחיוב, כהתקדמות, ומהו, כנגד זה, הצד ההפוך. רק לאחר קביעה וברור של נקודה זו יכול האדם לגשת לברורן של כל שאר השאלות האחרות. ועם  כל מה ששאלה זו נראית בראשונה רחוקה מן המציאות, הריהי בכל אופן השאלה המרכזית של היחס כלפי המציאות.

(התפרסם ב"רשפים" 1962)