חסידות

“מושג החסידות מוזכר כבר במשנה אך ראשיתה של התנועה המוכרת היום החלה לפי המסורת בשנת 1734, כאשר מייסדה ר' ישראל בעל שם טוב החל להפיץ את תורתו ברבים....”

אודות החסידות

תנועה דתית ועיונית בישראל במאות השנים האחרונות. את ראשיתה של החסידות קובעים לפי המסורת בשנת 1734, כאשר החל מייסדה, ר' ישראל בעל שם טוב, להפיץ את תורתו ברבים. לאחר מותו מילא את מקומו בעיקר תלמידו הגדול ר' דב ממזריץ', בימיו החלה תנועת החסידות להתרחב מאד ולרכוש לה המוני חברים בכל רחבי מדינות אוקראינה, פולין וליטא. רבים מן החסידים היו מלמדים, שוחטים וראשי ישיבות קטנות, והם השפיעו על אחרים והביאו להתפשטות עצומה של התנועה.
  
חכמים רבים באותו דור חששו כי החסידות המשך לתנועת הכפירה השבתאית והחלו ללחום בה בכל הדרכים. המתנגדים לחסידות (שכונו "מתנגדים" סתם), ובראשם הגאון מווילנא, הטילו חרם חמור על החסידות ועל המצטרפים לתנועה. לחרמים אלה היתה בתחילה השפעה קשה על תנועת החסידות, כאשר החסידים נרדפו בכל מקום. לשיאה הגיעה מלחמה זו כאשר כמה מתנגדים קיצוניים הלשינו בפני השלטונות הרוסיים על ראשי החסידות. לאחר שורה של מאסרים וחקירות המליחו החסידים להוכיח כי אין דרכם בבחינת יצירת כת חדשה ביהדות וכי אין בה כדי לפגוע בשלום המדינה. כמו כן הצליחו החסידים, על ידי מיתון של כמה יסודות קיצוניים שבתוכם ועל ידי התנהגות מתמידה של רדיפת שלום ואי-אלימות, להביא לכך שמנהיגי המתנגדים יעיינו שנית בעמדתם.
   
אפשר לומר כי בערך בשנות השלושים של המאה התשע עשרה הגיעו החסידים והמתנגדים לידי השלמה מסוימת, הקיימת עד היום הזה.
   
מבחינת השפעתה התרחבה החסידות הרבה מאד ובימי זהרה הקיפה למעשה את רוב רובם של יהודי פולין הרוסית, גאליציה, אוקראינה ורוסיה הלבנה. רוב יהודי ליטא נשארו מתנגדים. ברומניה היו רוב התושבים בדורות האחרונים שייכים לתנועה החסידית,וכמו כן היתה השפעה חסידית רבה מאד ברוב מחוזות הונגריה. למערב אירופה (גרמניה והולנד) לא הגיעה למעשה התנועה החסידית כלל. מבחינה מספרית היה רובה של היהדות המזרח ארופית, או של היהדות האשכנזית בכללה, שייך במידה רבה או מעטה לחסידות.
  
אחרי מותו של ר' דב (המגיד) ממזריץ', ולאחר שממלא מקומו, שהיה אמור לתאם את כל התנועה החסידית, עלה והתישב בארץ ישראל, נעשו תלמידיו הגדולים של המגיד ממזריץ' מנהיגי החסידות במקומותיהם ובארצותיהם. הם פיתחו את החסידות לפי דרכם ובגוון מיוחד משלהם. ר' אהרון מקרלין ותלמידיו פנו לעבר האזורים על גבולה של ליטא ויסדו שיטה חסידית רבת התלהבות. ר' לוי יצחק מברדיצ'ב ורבים מחבריו חיזקו את החסידות באוקראינה, שם אימצה לעצמה גישה עממית לבבית יותר. ר' שניאור זלמן מלאדי פנה לעבר רוסיה הלבנה וייסד בה את חסידות חב"ד, שהקיפה בסופו של דבר את רוב יהודי רוסיה הלבנה בשיטה הכורכת רגש ועיון כאחד. ר' שמואל מניקלסבורג במוראביה ואחריו ר' פנחס בפראנקפורט על נהר מיין לא הצליחו ליצור תנועה חסידית במקומות מושבותיהם אך תלמידיהם נעשו מנהיגי החסידות בארצות אחרות. ר' אלימלך מליז'נסק (ואחיו ר' זושא) הם ותלמידיהם המרובים כבשו למען החסידות את לבות יהודי פולין על כל חלקיה. תלמידי ר' אלימלך- ר' יהושע מאפטא, ר' מנחם מרימינוב, וביחוד ר' יעקב יצחק, "החוזה" מלובלין, הביאו את דבר החסידות לכל חלקי פולין, לגאליציה ולפולין הרוסית. גם צאצאי המגיד ממזריץ', שלאחר זמן עברו לגאליציה ורומניה, הביאו לשם את תורת החסידות בגוון מיוחד שלהם. בפולין הרוסית התפרסמו השושלות חריפות הביטוי של פשיסחא וקוצק, שהן, והשושלות שנבעו מהן, עמדו בראשה של יהדות פולין הרוסית. גם נכדי הבעל שם טוב, ובעיקר נינו ר' נחמן מברסלב, יצרו דרכים חשובות לעצמם.
   
מבחינת תורתה העיונית לא חידשה החסידות עקרונות יסודיים. בעצם, החסידות היא פיתוחה של שיטת הקבלה בדרך שנעשתה לא רק ספר כי אם תורת חיים להמוני ישראל, גדולים וקטנים במדרגה כאחת. החסידות הדגישה את העקרון של מציאות ה' בכל מקום ומקום ועל כן את ההכרח להתיחס לכל דבר מתוך גישה של חיוב, בנסיון להוציא מכל דבר שבעולם משהו שישמש לצורך עבודת ה'. החסידות מדגישה את החשיבות הגדולה שיש בהתעלות האדם כאדם, שאינה נעשית רק על ידי ידיעת התורה בלבד אלא גם על ידי תיקון מידות הנפש והתעלות רוחנית כוללת. משום כך סברה החסידות כי עצבות, תעניות וכיוצא באלה רק גורמות למשברים רוחניים בלא להביא לתיקון, והיא מציעה דרכים חיוביות יותר להגיע לתיקון הנפש. החסידות העלתה את חשיבות התפילה כדרך מרכזית בעבודת ה' ואת הצורך להגיע (בדרכים שונות) לדבקות בה'. בין האמצעים המשמשים לכך הובלטו השירה, המחול והחברה החסידית ההדוקה שבה אדם מסייע לחברו בכל תחום, ובייחוד בדרך עבודת ה', מבחינת ארגונם החיצוני מתרכזים החסידים סביב אישיות מרכזית, (הקרויה "רבי", או אדמו"ר – אדוננו מורנו ורבנו) אדם הנבחר משום היותו בראש ובראשונה אישיות רוחנית נעלה, אדם שהגיע לדרגות גבוהות של עבודת ה' ומסוגל להורות אחרים בדרך זו. החסידים מאמינים כי הרבי מסייע באופן רוחני לדבקים בו, הן באופן ישיר על ידי הדרכה והן באופן עקיף בעצם תפילותיו ועבודתו. כמו כן משמש הרבי מרכזה של החברה החסידית, האיש שאליו באים בכל בעיה – כדי לזכות בעצה טובה, כדי להיוושע על ידי תפילתו, או כדי להיעזר בכל דרך אחרת. רבים מן הרביים היו מפורסמים כ"בעלי מופת" – אנשים המסוגלים לחולל ניסים. אף כי גישה זו אף היא איננה חדשנית (כי לאמיתו של דבר זו היא תפישת התלמוד את ה"תלמיד חכם" כאיש נעלה ואלקי) עוררה ביקורת חריפה בקרב המתנגדים; ובעיקר משום שטענו שמנהגי החסידות אינם ראויים לתואר זה. אולם גם רבים מגדולי המתנגדים זכו ליחס דומה בחייהם.
   
בתקופות הראשונות של החסידות נבחרו בדרך כלל הרביים מתוך בחירי תלמידיו של אדמו"ר שמת. בדורות האחרונים רוב הרביים יורשים את כהונתם מאבותיהם, ועל ידי כך נוצרות שושלות תורשתיות, שמנהיגיהן הם לכל דבר כמלכים בזעיר אנפין. מבחינה הלכתית טהורה שינתה החסידות רק מעט מאד. השינוי החשוב ביותר היה בנוסח התפילה; החסידים עזבו את "נוסח אשכנז" העתיק וקיבלו את "נוסח ספרד" שנוסד על פי שיטת הקבלה.
   
השפעתה של תנועת ההשכלה והמהפכה, ניתוקה של רוסיה הסובייטית ודיכוי היהדות בה, ולאחר מכן השואה, הביאו בפועל להריסת מרכזי החיים הגדולים של החסידות באותן ארצות שבהן היה מרוכז עיקר כוחה. רוב השושלות החסידיות נספו בשנות השואה – המנהיגים יחד עם חסידיהם. עם זאת עדיין קיימים מספר זרמים חסידיים חזקים אף בימינו. בין אלה בולטים בימינו שושלת בלז (שהיתה בזמנה בגאליציה), שושלות ויז'ניץ וצאנז (שהגיעו עד הונגריה), חסידי גור (מפולין הרוסית) וחסידי חב"ד, ונוסף לאלה עוד עשרות שושלות שיש להן מספר קטן יותר של חסידים. ריכוזים חסידיים גדולים מצויים בימינו בעיקר בישראל ובארצות הברית.
   
התנועה החסידית יצרה ספרות עצומת מימדים, בין ספרות עיונית גדולה מאוד ובין ספרות עממית של סיפורים ומעשי צדיקים. כמו כן יצרה ניגונים לאלפים. בדורות האחרונים התפתחה אהדה כמעט כללית לתנועת החסידות בכל החוגים, ונכתבו סיפורים וספרים רבים על החסידות לדורותיה.

הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) מתוך הערך 'יהדות', אנציקלופדית עולם חדש  1984

אודות החסידות
הפרוייקטים שלנו
ספרו של האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון ה'צמח צדק' עוסק בטעמי המצוות על פי תורת החסידות. ספר זה נחשב לאחד מאבני-היסוד של תורת חסידות חב"ד.
  
הספר נחלק לשלושה חלקים: "טעמי המצוות", "שורש מצוות התפילה" ו"מאמרים והוספות".
 
החלק הראשון והעיקרי בספר, עוסק בביאור טעמי חלק מתרי"ג המצוות לאור תורת החסידות והאדמו"ר הזקן.
 
החלק השני עוסק בביאור עניינה של התפילה וקריאת שמע והסבר השפעתה על-פי הקבלה.
 
החלק השלישי כולל, מאמרי חסידות שונים מכתב ידו של הצמח צדק.
  
להורדה או צפייה בספר "דרך מצוותיך"  


ניתן לצפות בכל השיעורים שצולמו בין: 22.11.07 - 25.11.11  בלחיצה על PLAYLIST
"בתחילה היה רבנו הגדול אומר דרושים קצרים במאוד, מרעישי הלב ומלהיבים מאוד, ונקראו בשם דרכים".

אדמו"ר הריי"ץ זצ"ל
מאמרי האדמו"ר הזקן הקצרים הם בעצם רעיונות מרוכזים המובעים במילים חריפות אחדות, ובצורה העושה רושם מיידי על השומע. יותר משיש כאן רעיון שלם, הרי זו תמצית של מחשבה, זרע של רעיון, אשר שומה על החסידים לקלטו קליטה אינטואיטיבית בעיקר, לפתחו ולהוציא ממנו את המסקנות השונות בכוחות עצמם.
 
'מאמרי אדמו"ר הזקן', כוללת מאמרי חסידות שאמר אדמו"ר הזקן מאז תחילת נשיאותו ועד הסתלקותו בשנת תקע"ג. במשך כמאה וחמישים שנה היו ספרים אלה מצויים כמעט רק בכתבי-יד באוצר הספרים של אדמו"רי ליובאוויטש. הרבי מליובאוויטש זי"ע, הוציא אותם לאור בכשלושים כרכים.



סידור האדמו"ר הזקן

"סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח"
   
סידור אדמו"ר הזקן נערך בקפידה תוך בירור מדויק של שישים נוסחים שונים, על פי תורת הקבלה, ועם פסקי הלכות. אל הסידור נלווים פירושים ומאמרים המסבירים את מילות התפילה על פי החסידות.

לצפייה בכל השיעורים יש ללחוץ על PLAYLIST ולבחור שיעור מכל הסדרה.
  


בונה ירושלים

מאמרים קצרים להלהיב הלבבות בעבודת ה' עפ"י דרך החסידות ע"פ עומק יסוד הבעש"ט והה"מ נ"ע זצוקללה"ה
   
הספר אשר סודר והוצא לאור בירושלים כולל אסופת מאמרי חסידות קצרים המיוחסים לאדמו"ר הזקן, הרב שניאור זלמן מלאדי בעל 'התניא' והשו"ע, מכתבי היד אשר הביאו איתם החסידים ונאספו בארץ. מאמרי החסידות הם מן התקופה המוקדמת של האדמו"ר הזקן (מלפני מאסרו בפטרבורג) המתבטאת במאמרי חסידות קצרים וחריפים הפונים לחסיד ומטיחים בפניו שלד של רעיון אותו הוא נדרש לפתח.

לצפייה בכל השיעורים יש ללחוץ על PLAYLIST ולבחור שיעור מכל הסדרה.