חסידות

“מושג החסידות מוזכר כבר במשנה אך ראשיתה של התנועה המוכרת היום החלה לפי המסורת בשנת 1734, כאשר מייסדה ר' ישראל בעל שם טוב החל להפיץ את תורתו ברבים....”

מושג החסידות

החסידות - התנועה שחוללו הבעש"ט ותלמידיו - זכתה לפרסום כה נרחב, עד שבגללה נזדהה עצם המושג חסידות עם התנועה החסידית המיוחדת של הבעש"ט. אולם, מושג החסידות הנו בטוי עתיק וכללי , המקיף אמנם את התנועה החסידית, אך ודאי שאינו מוגבל אך לה.
  
חסידים, ואפילו חסידות, כהשקפת עולם כוללת של החסידים הללו, אפשר לפגוש כבר בימי המשנה. אמנם עצם הבטוי "חסיד" נזכר גם בתנ"ך אולם ספק אם היתה לו משמעות מוגדרת כלשהי, ואם כן, נראה שלא היתה זהה עם המשמעות המאוחרת - משנאית שלו.
  
מזמן המשנה ואילך מצויים החסידים בכל הדורות, ואף  שחסידים אלה הנם יחידים (שלא כתנועה החסידית) הרי אפשר גם  לראות קוים  דומים של השקפה והתנהגות המאפיינים את החסידים לדורותיהם ולמקומותיהם השונים. ברור שיש הבדל גדול בין החסידים הראשונים של ימי המשנה (ולפניה) לבין חסידי אשכנז של ימי הביניים, או בין אלה לבין החסידים של ספרד למשל. אולם, עם כל ההבדלים בתפישה בתרבות ובהשקפה - אשר היו קיימים לרוב - נשאר עדיין קו היסוד של החסידות משותף לכולם.
   
מהו אותו קו אופיי של החסידות לדורותיה? עצם האופי היסודי של החסידים נקבע כבר בימי המשנה והתלמוד, וההגדרות המצויות שם בנוגע לחסידים נשארו קבועות במשך כל הדורות, עם כל השנויים השונים בהבנתם ובתפיסתם. מכל הדברים וההגדרות המצויות אפשר לסכם קוי אופי ראשיים קבועים: החסיד נוהג לפנים משורת הדין. כלומר, אין החסיד מדקדק רק בהלכה הכללית והמקובלת אלא הוא אף מותר משלו - בין בענינים של בין אדם למקום ובין בענינים של בין אדם לחברו. החסיד מדקדק אפוא בדינים יותר מאשר אדם אחר, ובמיוחד ובפרט הוא מחמיר על עצמו. איזהו חסיד -  הנוהג לפנים משורת הדין,  וכן,  איזהו חסיד -  המתחסד עם קונו.
  
מן הצד הזה הרי החסיד, לא רק זה שהוא שומר ההלכה כמקובל אלא הוא שומר עליה יותר מאשר שהוא מחוייב לעשות על פיה ומשום כך, על פי הדרוג המקובל בגמרא הרי החסיד הוא למעלה מן הצדיק. שכן הצדיק הוא הנוהג על פי הצדק - על פי שורת הדין -  ואילו החסיד נוהג גם לפנים משורת הדין.
   
אולם לא דקדוק והקפדה בדין סתם הם המאפיינים את החסיד, נוסף לדקדוק וההקפדה, לעולם החסיד הוא המקיים את המצוות לא מתוך שגרה פשוטה אלא תמיד מתוך יחס רוחני עמוק. ויחס זה מופיע הן בדקדוק במצוות מיוחדות השייכות לאותו קו אופי והן במחשבה וברגש דתי לכשעצמם. אופייני לכך שהחסידים הראשונים, למשל, היו מתפללים תשע שעות ביום - דבר המראה שהחסידות היתה מתלבטת ביחס הנפשי המיוחד לא פחות מאשר בחומרות ודקדוקים בקיום המצוות.
יכולים אנו אפוא לראות את קו החסידות כקו אופי אחד - הרצון בהתעלות מעל למסגרת בצוע המצוות בלבד. הרצון להיות יותר יהודי מאשר מחייבת ההלכה, להגיע לקשר עמוק יותר, פנימי יותר ביהדות.
   
קו אופי זה של החסידות נשאר בה לכל דורותיה וגווניה. כמובן שחלו שינוים בתפיסת העולם של אותם החסידים, ולא הרי חסידי אשכנז כחסידי ספרד. אותה נטיה לקבלה ומיסטיקה בחסידות האשכנזית, לעומת התעלות במוסר של חסידי ספרד. אולם אצל כל החסידים כולם נשאר הקו - להתעלות מעל ההלכה היבשה, להגיע לדרגה גבוהה יותר של קשר עם ה'.
החסידות של תלמידי הבעש"ט לא יצאה במובן זה מתוך הזרמים הכללים של החסידות בכלל, ידוע שהבעש"ט לא פעל בחלל ריק - הוא מצא לפניו כבר חבורות של חסידים אשר הכירו בו כמנהיגם, וקבלו את שטתו, אולם צד החידוש בחסידות הבעש"ט אשר עורר בעיקר את ההתנגדות אליה היה הפיכת החסידות לדרך כללית - עבור העם כולו, הבקי במקורות יכול למצוא שהרבה דברים שנאמרו בשעת החרמים על החסידות הותרו במפורש עבור קבוצות קטנות ו"בטוחות" של חסידים אחרים. ההתנגדות היתה על הפיכת דרך החסידות לדרך עבור הכלל. בעוד שבכל הדורות היו החסידים יחידים כאלה שהיו מקודם בחינת "צדיקים", הרי היתה בהקמת תנועה חסידית משום חידוש גדול ובלתי מקובל.
   
עתה,  לאחר שהחסידות הוכיחה את עצמה למעלה מכל ספק כתנועה חיובית ביותר יש מקום לשאול מה היה באמת השיקול של הבעש"ט ותלמידיו שהפכו את החסידות לתנועה עממית. על פי המקורות החסידים יכולים אנו לענות על שאלה זו ברך כך; מנהיגי החסידות גילו שהגיעה תקופה אשר בה לא יתכן יותר להיות "סתם יהודי", בה לא יתכן עוד לקיים מצוות מבלי להרגיש התעלות וטעם במצוות, ללמוד תורה מבלי להתייחס אליה מתוך הבנה גבוהה יותר. משום  כך הם עשו את החסידות לתנועה כללית - אשר  משרתה להורות על הצורך בהתעלות ובחסידות לכל יהודי, אף בדורנו יכולים אנו ללמוד את אחד הדברים הראשונים שבחסידות (שהרי דבר זה הוא שגרם לה להקרא חסידות) - אי אפשר להיות יהודי סתם. אי אפשר לקיים את המצוות סתם על דרך השגרה, להיות יהודי אפשר רק אם נעשים חסיד - כלומר רוצים להגיע לכלל יחס נפשי ופנימי אל התורה ומצוותיה.

הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) מתוך 'רשפים' 1958

מושג החסידות
הפרוייקטים שלנו
ספרו של האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון ה'צמח צדק' עוסק בטעמי המצוות על פי תורת החסידות. ספר זה נחשב לאחד מאבני-היסוד של תורת חסידות חב"ד.
  
הספר נחלק לשלושה חלקים: "טעמי המצוות", "שורש מצוות התפילה" ו"מאמרים והוספות".
 
החלק הראשון והעיקרי בספר, עוסק בביאור טעמי חלק מתרי"ג המצוות לאור תורת החסידות והאדמו"ר הזקן.
 
החלק השני עוסק בביאור עניינה של התפילה וקריאת שמע והסבר השפעתה על-פי הקבלה.
 
החלק השלישי כולל, מאמרי חסידות שונים מכתב ידו של הצמח צדק.
  
להורדה או צפייה בספר "דרך מצוותיך"  


ניתן לצפות בכל השיעורים שצולמו בין: 22.11.07 - 25.11.11  בלחיצה על PLAYLIST
"בתחילה היה רבנו הגדול אומר דרושים קצרים במאוד, מרעישי הלב ומלהיבים מאוד, ונקראו בשם דרכים".

אדמו"ר הריי"ץ זצ"ל
מאמרי האדמו"ר הזקן הקצרים הם בעצם רעיונות מרוכזים המובעים במילים חריפות אחדות, ובצורה העושה רושם מיידי על השומע. יותר משיש כאן רעיון שלם, הרי זו תמצית של מחשבה, זרע של רעיון, אשר שומה על החסידים לקלטו קליטה אינטואיטיבית בעיקר, לפתחו ולהוציא ממנו את המסקנות השונות בכוחות עצמם.
 
'מאמרי אדמו"ר הזקן', כוללת מאמרי חסידות שאמר אדמו"ר הזקן מאז תחילת נשיאותו ועד הסתלקותו בשנת תקע"ג. במשך כמאה וחמישים שנה היו ספרים אלה מצויים כמעט רק בכתבי-יד באוצר הספרים של אדמו"רי ליובאוויטש. הרבי מליובאוויטש זי"ע, הוציא אותם לאור בכשלושים כרכים.



סידור האדמו"ר הזקן

"סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח"
   
סידור אדמו"ר הזקן נערך בקפידה תוך בירור מדויק של שישים נוסחים שונים, על פי תורת הקבלה, ועם פסקי הלכות. אל הסידור נלווים פירושים ומאמרים המסבירים את מילות התפילה על פי החסידות.

לצפייה בכל השיעורים יש ללחוץ על PLAYLIST ולבחור שיעור מכל הסדרה.
  


בונה ירושלים

מאמרים קצרים להלהיב הלבבות בעבודת ה' עפ"י דרך החסידות ע"פ עומק יסוד הבעש"ט והה"מ נ"ע זצוקללה"ה
   
הספר אשר סודר והוצא לאור בירושלים כולל אסופת מאמרי חסידות קצרים המיוחסים לאדמו"ר הזקן, הרב שניאור זלמן מלאדי בעל 'התניא' והשו"ע, מכתבי היד אשר הביאו איתם החסידים ונאספו בארץ. מאמרי החסידות הם מן התקופה המוקדמת של האדמו"ר הזקן (מלפני מאסרו בפטרבורג) המתבטאת במאמרי חסידות קצרים וחריפים הפונים לחסיד ומטיחים בפניו שלד של רעיון אותו הוא נדרש לפתח.

לצפייה בכל השיעורים יש ללחוץ על PLAYLIST ולבחור שיעור מכל הסדרה.