תלמוד

למרות מרכזיותו בתרבות ומורשת עם ישראל, ננעלו דלתות התלמוד עבור הקורא המודרני בדורות האחרונים. 

מי שמנסה לצלול בים התלמוד נתקל בשפה הארמית שאינה מוכרת לו, בדיאלוגים מורכבים הכוללים שאלות, תשובות, מובאות ודיונים נרחבים שאין בהם ולא סימן פיסוק אחד, ובעיקר בסגנון מחשבה בלתי מוכר, עמוס הקשרים שאינם ברורים, מושגים חדשים ושכבות דיון רבות המשולבות זו בזו. כל אלה העמידו את לימוד התלמוד בסכנה קיומית עבור הקהל הרחב, שלא רכש את מיומנות הלימוד בישיבה. 

בהיותו ער לבעיות אלו, הקים הרב אבן ישראל בשנת 1965 את המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים בירושלים. מאז ועד היום הוא שוקד, יחד עם צוות מובחר, על מפעל חייו – הפיכת אוצרות התלמוד לנגישים ובהירים לכל אדם. 

הכרך הראשון של התלמוד המבואר הופיע כבר בשנה הראשונה לקיומו של המכון ובעקבותיו הופיעו 40 כרכים נוספים עד לשנה זו (2009). סיום המפעל הסתיים בחודש כסלו ה'תשע"א (2010).

התלמוד המבואר זכה לשבחים רבים ולכתבי הסכמה מחשובי הרבנים – ביניהם הרב משה פיינשטיין זצ"ל, הרב עובדי'ה יוסף שליט"א, האדמו"ר מערלוי שליט"א ורבים נוספים. 

התלמוד המבואר מאפשר לאנשים בעלי סקרנות בסיסית אבל חסרי רקע או ניסיון, לנסות ולפענח את החידה התלמודית. הוא מאפשר להבין את השפה בה כתוב התלמוד, להבין האם זו החידה או פתרונה, ולחדד את דרך המחשבה הגלומה מאחורי החידתיות התלמודית. 

הביאור מעניק מפתח כניסה ללומד, פותח את הדלת ומצביע על נתיב בו יכנס הלומד לתוך גבולות האינסוף של התלמוד.

הטקסט התלמודי מופיע במהדורה המבוארת באותיות גדולות ומאירות עיניים, כשכולו מנוקד ומפוסק. הסוגיות השונות מוצגות בפסקאות נפרדות. הפירושים המרכזיים של רש"י ותוספות, המופיעים בכל מהדורות התלמוד, סודרו בצדו הפנימי של העמוד כשפירוש התוספות מופיע באותיות מרובעות ולא בכתב רש"י, ושני הפירושים זוכים לפיסוק מלא. גודלו של הטקסט לא אפשר את הצבתו בסדר עמודים זהה למהדורה המסורתית ("ש"ס וילנה" – הגרסה המקובלת והנפוצה ביותר של התלמוד, ע"פ המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה 1886). במהדורה זו, כל עמוד של מהדורת וילנה מחולק לשני עמודים, בכדי לשמור על ציוני העמודים המקובלים. סידורו מחדש של הטקסט מקל על הקריאה השוטפת שלו, מאפשר הגייה נכונה של המילים הזרות לקורא ומסייע לו להתמצא בחלקי הדיון השונים – שאלה ותשובה, מובאות ממקורות שונים, תחילתו וסיכומו של דיון בנושא מסוים.

בצד החיצוני של כל עמוד מופיע ביאורו המונומנטלי של הרב. בנוסף לתרגום של כל המילים הארמיות לעברית מודרנית, מבהיר הביאור, המשולב בגוף הטקסט התלמודי, את הקשר שבין משפט למשפט בתוך המבנה הצורני של התלמוד. הוא מפענח מונחים טכניים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, ומבהיר את מקומם במהלך הסוגיה. בסוף פיסקה הוא גם מסכם במילים ספורות את התובנה שבה נוקט התלמוד בנקודה זו. דבר זה עוזר לקורא הסוגיה להבין את הדיון, להבין מה המסקנות שנתקבלו ומה הן הדעות שנדחו מן ההלכה. בתחילתה של כל פיסקה הוא מבאר את הקשר שלה לקודמתה ובכך מקל על פענוח ההקשרים בין סוגיה לחברתה – קשרים שלעיתים רבות מבוססים על רצפי הגיון דקים. 

 

בצידי העמוד מופיעים מדורי עזר והרחבה: "אישים" – הכולל מידע ביוגרפי על חכמי התלמוד, "העולם" ו"החיים" המספקים מידע רב המלווה בתרשימים ותצלומים על אורח החיים בתקופת התלמוד, מקומות, אביזרים ומושגים שונים הנזכרים בו, "לשון" – המגיש מידע על משמעותן ומקורן של מלים המופיעות בגוף הטקסט.

בשכבה החיצונית יותר של הדף מוגשים לקורא המדור "גרסות" הכולל השוואת גרסאות מכתבי יד ודפוסים שונים, והמדור "לעזי

רש"י" – המציג את תרגום המילים הלועזיות המופיעות בפירוש רש"י.

בתחילתו של כל פרק מופיע מבוא המעניק רקע חשוב לנושאים שיידונו בפרק ובסיומו של כל אחד מהפרקים מופיע סיכום קצר של תכני הפרק.

בסיום כל כרך מופיעים מפתחות רבים. מפתח פסוקים, מפתח של מדורי ההרחבה השונים ומפתח נושאים ייחודי.

ברבות השנים הופיעו מהדורות נוספות של התלמוד המבואר שבאו לתת מענה לצרכים שהתעוררו ולקהלי יעד רחבים.

מקבילה למהדורה הרגילה של התלמוד המבואר, אך מופיעה בגופן קטן יותר המקטין את מימדיו של כל כרך והופך אותו לקל יותר לנשיאה.

דף "התלמוד המבואר" בפורמט וילנא מסכת ברכות, דף ב ע"א

במהדורה זו מופיע צילום של דף הגמרא מתוך ש"ס וילנה, ובעמוד שמולו מופיעים הביאור ומדורי העזר. מהדורה זו נועדה לאפשר עיון וקריאה של הטקסט המקורי בגרסתו המסורתית. מהדורה זו נגישה יותר עבור מי שהורגל בלימוד מתוך המהדורה המסורתית אך אינו מסוגל להקדיש את הזמן הרב הנדרש לעיון בה.