תלמוד

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל...”

אודות הביאור

כתיבת פירוש חדש לתלמוד והוצאתה של מהדורה חדשה לגמרי של התלמוד הם דברים הנשמעים כדבר נועז מאין כמוהו. ועם זאת, ברור כי פרשנות חדשה לתלמוד היא בעצם אחד הדברים השגורים והמצויים ביותר, דבר הנעשה בכל הדורות על ידי אלפי אנשים. כל ראש ישיבה האומר שיעור בגמרא, כל אב הלומד פרק אחד עם בנו הקטן - כל אלה עוסקים בפרשנות חדשה לתלמוד. התלמוד בעצם הווייתו אינו בבחינת ספר גמור ושלם שאפשר לקרוא בו בקלות; אין הוא אלא ראשי פרקים של התורה שבעל פה, אתגר מתמיד בבחינת "ואידך זיל גמור".

גם פירוש חדש זה צמח מן ההוראה שבעל פה, ובמובן מסוים אין בכוונתו אלא להיות כעין שיעור של הסברה בעל פה אשר נכתבה ונדפסה כדי שתוכל להגיע לקהל רחב יותר. עם הפירוש התעורר גם הצורך להוציא מהדורה מחודשת של גוף התלמוד - בפיסוק, בניקוד ובשכלול אמצעי עזר רבים אחרים. גם כאן הרעיון איננו חדש, ולמעשה נעשה בכל הדורות, מאז הדפסתו הראשונה של התלמוד.

ודאי שעולה השאלה: האם פירוש רש"י אינו טוב, האם אין מהדורות התלמוד הקיימות טובות מספיק? אולם אין פירוש ומהדורה שאינם צריכים עדכון במשך הדורות. ומי לנו גדול מרש"י, שאמר לנכדו הרשב"ם שאילו היה לו זמן, היה צריך לכתוב פירושיו מחדש "לפי הפשטים המתחדשים בכל יום"? שכן בכל עת מתחדשים דברים, בכל דור משתנה הסגנון, בכל דור עולות בעיות חדשות, והדורות מתמעטים והולכים וצריכים יותר ביאור ויותר הסבר. 

ואם כך בכל הדורות, בדורנו שלנו על אחת כמה וכמה. לצערנו מצויים אנו בדור שעבר תהום גדולה של מרד ושל התרחקות מן המקורות, כאשר שוב אין כל עם ישראל כולו יונק בפשטות ובטבעיות ממקורות חייו האמיתיים. משום כך, מה שהיה לבני דורות שקדמו לנו בבחינת תוספת שכלול, בבחינת מותרות - נעשה צורך דחוף ולוחץ. בעוד המקרא נלמד וידוע (לפחות בחלקו), הרי אוצרות התורה שבעל פה, שהם חוט השדרה של הקיום היהודי, נעשו רחוקים וזרים וכמעט בלתי מושגים. הקושי הזה אינו נעוץ רק בחלק ניכר מן התלמוד, אלא בכל המבנה הרעיוני, בעקרונות, במונחי היסוד ובדרכי המחשבה.

כדי להתגבר על קשיים אלה יש צורך לסלק ככל האפשר את מאות המכשולים הללו, להוסיף לפירוש רש"י אותם אלפי דברים שרש"י לא חשב שיש צורך להסבירם מרוב פשטותם, לבאר דברים שנאצרו בקיצור, לפרש מושגים ומונחים, להבליט את ההקשרים הסתומים, עד שיוכל שוב כמעט כל אדם לפתוח את ספר התלמוד ולהבין בו.

כנגד ניסיון זה להקל, לפשט ולהבהיר אפשר להשמיע את הטענה: האם אין מוציאים מן הלימוד הזה את האתגר של חיפוש ובדיקה, את היגיעה בהבנה ואת שמחת המציאה? ההבנה היסודית הבסיסית של פירושי המלים ושל ההקשר הברור היא אמנם רק הכנה לקראת לימודו, לקראת הכניסה לעומקם של הדברים. זוהי הסרת המכשולים החיצוניים, הבאה לסייע להגיע ביתר מהירות ללימוד מעמיק. 

בדומה לרש"י, על המפרש לנסות ככל האפשר להעלים את עצמו, להסתיר את אישיותו ולתת לדברים לדבר בעד עצמם. וכשם שאסור לחטוא בחיסרון, כך אין לפגום על יד יותרת. שמירה על הגבולות היא סודה של היצירה, סודו של "מי שאמר לעולמו די".

להיות חדש מאוד ואף על פי כן ישן לגמרי - זהו אתגר מתמיד בכל מלאכת קודש: לצמוח מתוך האילן ולהיות המשך ישיר לו, בלא סטייה ובלא חזרה. ועל כל אלה - המאמץ להישאר בגבולות המובן והנהיר, מבלי לסרבל דברים יתר על המידה - ובכל זאת להכניס את מירב הדברים. 
להגיע לשלמות במובן זה הוא דבר שמעל לשיעור קומתו של אדם רגיל, דבר שרק גאוני עולם כרש"י השיגוהו. ובכל זאת - הלא יש להתאמץ ללא הרף וכמאמר המדרש - "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי". בעבודה כגון זו אין אדם היודע וכואב את פגמיה כמו המחבר עצמו. על כל חיסרון שיכולים אחרים למצוא יודע הוא בעצמו שבעה - ועם כל זאת, יש להמשיך ולתקן ולעבוד ללא הרף.

האם הושגו כל המטרות שהוצבו לעבודה זו, האם מביאים הספרים את התועלת הראויה ללומדיהם? קשה מאוד לדעת. ואולם אלפי הספרים נמצאים במקומות רבים ושונים, ממאה שערים ועד קיבוצי השומר הצעיר, מגבעתיים ועד פינלנד. הדבר מלמד כי לגבי אנשים מסוימים אכן נתקיימה המטרה - עוד לומדים מסוגלים לפתוח את התלמוד כבימי קדם, להגות בו או לעיין בתוכו ולמצוא עזר בעבודה שהוקדשה למטרה זו: שהתלמוד יהיה שוב פתוח להזין את רוחו של אדם מישראל.

אודות הביאור
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.