פתיחה למסכת תענית
לעיון בדפיםבמסכת תענית נידונות הלכות התעניות השונות. עניין התעניות מבוסס על הבנה שהסיבות למאורעות העולם תלויות גם במצב רוחני ולא רק במצב גשמי. כאשר ישנה צרה על יחיד או על הכלל יש לפרשה כאות אזהרה או כעונש על המצב הרוחני, ועל כן יש לתקן את המעשים ולחזור בתשובה. עינוי הנפש שיש בתענית הוא אמצעי לכפרה ולזיכוך הנפש, ועל כן בנוסף לעינוי קיימים בתענית סדרים של התאספות לתפילה ולהתעוררות בתשובה, וחלק מעבודת האדם בתענית היא חשבון נפש וצדקה. תעניות הציבור הן על צרות כלליות ובעיקרן במצב של מניעת גשמים. צרות נוספות שיש להתענות עליהן הן התפרצויות של שיטפונות וסערות, הגעת חיות רעות או ארבה ומלחמה. יש להתענות על צרות שבאו ועל צרות שעלולות לבוא כבקשה שלא תבוא הצרה והפורענות. בנוסף ישנן תעניות קבועות של זיכרון על מאורעות ואסונות העבר, בעיקר מתקופת חורבן בית המקדש (הראשון והשני), שהעיקרי והחמור שבהם הוא תשעה באב.


פתיחה לפרק ראשון
עניינו של פרק זה הוא בזמני התעניות של עצירת הגשמים ומתבררות בו שתי שאלות: מהם הזמנים הראויים לגשם – ההשלכה ההלכתית של שאלה זו קשורה בזמנים שיש לבקש בהם גשם בתפילה; השאלה השנייה בה עוסק פרק זה היא מה סדר התעניות של עצירת הגשמים – ממתי יש לראות את העדר הגשם סימן לעצירת גשמים חריגה.

שיעור אודות התלמוד מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

           

שיעור הקדמה למסכת תענית - מאת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ


לדף ב >>