תענית דף ו' – יורה ומלקוש
כחלק מתאור השכר על קיום דברי התורה נאמר: "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש". יורה הוא הגשם הראשון והתורה מבטיחה שהוא ירד בזמנו, שתי שיטות נאמרו לגבי מהו הזמן הזה. שיטה אחת סוברת שהזמן הראוי והרצוי שבו ירד הגשם הראשון בעונה הוא בחודש חשוון. שיטה נוספת סוברת שהזמן הוא בכסלו, דהיינו, אפילו אם התאחר הגשם ולא ירד עד חודש כסלו עדיין נחשב שבשנה זו ירד גשם בזמנו.
 נאמרו בברייתא שלוש שיטות לגבי מהו הזמן של סדרת הגשמים הראשונה שצריכה לרדת בכל שנה. רבי מאיר סובר שבשנה בה סדרה זו מקדימה ביותר יהיה זמנה בשלושה בחשוון, כשהסדרה יורדת בזמן רגיל זמנה הוא בשבעה בחשוון, וכשהסדרה מתאחרת זמנה הוא בשבעה-עשר בחשוון. רבי יהודה אומר שהזמן המוקדם הוא בשבעה בחשוון, הזמן הרגיל בשבעה-עשר בחשוון והמאוחר בעשרים-ושלושה בחשוון. רבי יוסי סובר שהזמן המוקדם הוא בשבעה-עשר בחשוון, הרגיל בעשרים-ושלושה בחשוון והמאוחר הוא בראשון לכסלו. נמצא, אם כן, שהדעה האומרת כי היורה זמנו בכסלו בהכרח היא דעת רבי יוסי, שהרי לשאר הדעות אפילו בשנה בה סדרת הגשמים הראשונה ('היורה') יורדת מאוחר זמנה הראוי הוא בחודש חשוון ולא בחודש כסלו, ורק לדעת רבי יוסי בשנה בה 'היורה' יורד מאוחר זמנו הראוי הוא בתחילת כסלו.
בהסבר השם של היורה נאמרו כמה דעות: האחת, 'יורה' הוא הגשם המורה את הבריות להכין את עצמם לחורף, הגשם הראשון מזכיר לבני האדם לטייח את הגגות, להכניס את הפירות החשופים לפגעי הגשם ולעשות את שאר צרכיהם הזקוקים להם לפני ימי הגשמים. ההסבר השני לשם זה הוא שה'יורה' מרווה את הארץ הצמאה למים ומשקה אותה. אין להסביר את השם 'יורה' כגשם היורד בזעף, מלשון ירייה, שהרי ה'יורה' כמו ה'מלקוש' הם שמות המבטאים גשמים הירדים לטובה, ולכן יש לפרשו 'יורה' גשם היורד בנחת.
'מלקוש' הוא הגשם האחרון היורד בעונת הגשמים, זמנו הראוי והרצוי שעליו נאמר "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש" הוא בחודש ניסן. גשמים שירדו אחרי חודש ניסן אינם גשמי ברכה של גשם היורד בעונתו, אלא גשמי קללה – גשמים היורדים שלא בזמנם ומזיקים. וכן כשיורד הגשם האחרון לפני חודש ניסן, ירידה זו היא לפני סוף עונת הגשמים, ואין גשם זה נקרא 'מלקוש בעתו'. גם על שם זה נאמרו כמה הסברים. כל ההסברים דורשים את המילה 'מלקוש' לשתי מלים 'מל' ו'קש'. ההסבר הראשון הוא שגשם זה 'מל', כלומר חותך, את ה'קש', קושי ליבם של ישראל, שכשאינו יורד בזמנו חוזרים ישראל בתשובה. הסבר נוסף לשם זה הוא דבר הממלא ('מל') את התבואה בקשיה. אפילו אחרי שיש כבר קש בתבואה גשם זה מוסיף וממלא אותה. הסבר השלישי הוא כי גשם זה יורד על המלילות – ראשי השיבולים, ועל הקשים – קני השיבולים.

 

שיעור בדף ו': מאת הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ                 מאת ד"ר מיכה גודמן

            

<< לדף ה

לדף ז >>