תענית דף ח' – 'גשמים' הקשר הרוחני
היחס הנכון למצב ירידת הגשמים הוא שמצב זה נגזר מהמצב הרוחני של האנושות. רעיון זה בא לידי ביטוי בפרשת 'והיה אם שמֹע' בקריאת שמע שבה אומר הקב"ה שאם ישמעו לו ויעבדו אותו: "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ... ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת". ואם לא יעבדו את ה' אלא יפנו לאלוהים אחרים: "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה".
הגמרא דנה במצבים השונים הגורמים לירידת ועצירת הגשם. באופן כללי נאמר שאין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל, הגשם הוא הורדת שפע לישראל משמים ואם עוונותיהם של ישראל לא נמחלו, הם מונעים משפע זה לרדת משמים. מצד שני נאמר שאין הגשמים נעצרים אלא אם כן חובותיהם של ישראל הם עד כדי כך שהם חייבים כליה, שכן עצירת הגשמים לגמרי משמעותה מוות. מוות זה אמנם אינו מיידי כיוון שהקב"ה ברחמיו לא מביא כליה ישירה אפילו כשהתחייבו ישראל כליה אלא מזהירם על מצבם באמצעות הגשם.
באופן פרטני נאמר בגמרא שהעוונות הגורמים לעצירת הגשמים הם: ביטול תרומות ומעשרות –  הקב"ה ציווה לתת מתנה מן התבואה לכוהנים, הלווים והעניים בימי הקיץ בהם אוספים את התבואה. , אם ישראל ביטלו מצווה זו, הקב"ה מונע בימי החורף את מתנתו – הגשם.
סיפור לשון הרע – נאמר בפסוק "רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר" והיינו שאם לשמים פנים נזעמים (ללא עננים וגשם), הרי זה בגלל לשון הרע הנאמר בסתר.
עזות פנים – עזות פנים שיש לאנשים מעידה על מצב רוחני ירוד עד כדי כך שהגמרא מבארת שאדם שיש לו עזות פנים ידוע שהוא נכשל בעבירה של זנות. הפסוק אומר "וימנעו רבבים, ומלקוש לוא היה, ומצח אשה זונה היה לך" עזות מצח שכאמור קשור לעבירה של זנות, מונע את הגשם.
ביטול תורה – נאמר בפסוק "בעצלתיים ימך הַמְקָרֶה" ופירושו הוא, על ידי עצלות נעשה 'המקרה', כלומר הקב"ה שעליו נאמר "המקרה במים עליותיו", מך – עני, כביכול אין לו גשם להוריד לעולם.
גזל –  נאמר בפסוק "על כפים כסה אור" ופירושו שבעוון גזל, שנקרא 'כפים', נעשה בכף ידיהם של הגזלנים, ונאמר עליו "החמס אשר בכפיהם", כסה אור, נעלם הגשם שנקרא אור, שהרי הפסוק אומר על הגשם "יפיץ ענן אורו".
לוחשי לחישות שאין בדור – דור שאין בו בעלי תפילה המתפללים לה' גשמים נעצרים בו, נאמר בפסוק "אם ישׁׁך הנחש בלא לחש" ופירושו אם 'ישוך הנחש' השמים נעשים חלודים כנחושת,  בגלל שאין בעלי תפילה – 'בלא לחש'.
פוסקי צדקה ברבים ואינם נותנים – נאמר בפסוק "נשאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר", הרי שאפילו שישנם עננים ורוח, לא ירד גשם כאשר אנשים מתהללים בנתינה של שקר,  צדקה שלא עתידים לתת.

שיעור בדף ח' מאת הרב יובל שרלו                                  מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
     

<< לדף ז 

   לדף ט >>