תענית דף י' – זמן התחלת שאילת הגשמים
בתחילת הפרק נאמרו כמה דעות לגבי זמן התחלת הזכרת הגשמים בתפילה, והן: שזמן זה הוא במהלך חג הסוכות ושזמן זה הוא בשמיני עצרת . זמן שאילת הגשמים הוא 'סמוך לגשמים' וכבר נתבאר שלא יתכן שזמן זה הוא בחג הסוכות, אך יתכן שהוא בשמיני עצרת*. אם כן, יתכן שזמן שאילת הגשמים לדעת רבי יהושע ורבי יהודה, הסוברים שזמן הזכרת הגשמים הוא בשמיני עצרת, הוא כזמן התחלת ההזכרה (שמיני עצרת).
כעת, הפרק מתחיל לדון בזמן שאילת הגשמים. המשנה כותבת שזמן זה הוא בשלישי בחודש חשוון, ולדעת רבן גמליאל בשביעי בחודש חשוון. הטעם של רבן גמליאל לאחר את שאילת הגשמים עד תאריך זה הוא שאחרי חג הסוכות עולי הרגל לבית המקדש מבבל חוזרים לבתיהם, ולכן צריכים להתחיל לבקש שירד הגשם רק אחרי חמישה-עשר ימים מחג הסוכות כדי שיגיע אחרון עולי הרגל לביתו בבבל. בגמרא מובאת דעתו של חנניה כי בגולה (בְּבּבל) יש להתחיל לשאול גשם רק לאחר שיעברו שישים ימים בתקופת תשרי** . בהסבר דעה זו נחלקו האמוראים, לדעת רב ביום השישים עצמו יש להתחיל לשאול, ולדעת שמואל רק ביום השישים ואחד יש להתחיל לשאול, להלכה לפי דעה זו כבר ביום השישים יש להתחיל לשאול. בגמרא פוסק רבי אלעזר הלכה כרבן גמליאל, ושמואל פוסק הלכה כחנניה. פסקים אלו אינם סותרים אלא רבי אלעזר מתייחס לארץ ישראל שבה מתחילים לשאול בשביעי בחשוון, ושמואל מתייחס לבבל שבה מתחילים לשאול בשישים ימים לתקופה. דעת רבי יוחנן שההלכה בארץ ישראל כרבן גמליאל היא דווקא בזמן שבית המקדש היה קיים והיה צריך להמתין שהעולים לרגל ישובו לביתם. אמנם בזמן שבית המקדש חרב יש להתחיל לשאול בשמיני עצרת כשיטת רבי יהודה ואין הפרש בין זמן ההזכרה לזמן השאלה. עם זאת, המנהג המקובל בארץ ישראל גם בזמן הזה הוא כדעת רבי אלעזר להתחיל בשביעי בחשוון, ובבבל כדעת שמואל להתחיל ביום השישים לתקופה. נחלקו הראשונים האם הזמן של התחלת השאלה 'בגולה' הוא דווקא בבבל או גם בשאר הארצות בחוץ לארץ ***. ההלכה והמנהג הנפוץ הוא שבכל מקום בחוץ לארץ יש להתחיל ביום שישים לתקופה, והוא לפי הלוח האזרחי בחמישי לדצמבר בשנה רגילה.
___________________
*
מחת תורה - החג האחרון של סוכות, שאינו שייך במהותו לחג הסוכות אלא הוא חג בפני עצמו.
** תקופת תשרי – הזמן בסתיו בו היום והלילה שווים באורכם. השנה מתחלקת לארבע תקופות: תקופת תשרי, תקופת טבת (היום קצר ביותר), תקופת ניסן (באביב, הזמן בו היום והלילה שווים באורכם), ותקופת תמוז (היום הארוך ביותר).
*** אם הטעם שיש לאחר לשאול את הגשמים בבבל הוא בגלל שהיא נמוכה ומרובה במים, אז שאר הארצות בחוץ לארץ הזקוקות למים כמו בארץ ישראל, צריכות להתחיל לשאול קודם. אך אם הטעם לסיבת האיחור הוא על מנת שיספיקו להכניס את הפירות המונחים בשדה, אז שאר הארצות גם צריכות לאחר.

שיעור בדף י: מאת הרב רפי פויירשטיין                        מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
  

<< לדף ט

  לדף יא >>