Eng


ראשיתו של משה רבנו

אביגדור שנאן

פרופסור לספרות עברית, יהודית וספרות חז"ל. כותב ועורך ספרים וכתבי עת

רצף הסיפורים על הרקע ממנו צמח משה רבנו כפי שדרשו
חכמי התלמוד את הפסוקים המתארים זאת בתורה

ו' טבת תשע"ב  1.1.2012

 

  
תקציר הסוגייה

 

הגמרא במסכת סוטה מביאה סדרה שלמה של מדרשים מהם עולה תמונה שלמה של הרקע שהוביל להעמדת המנהיג הראשון של עם ישראל, משה רבנו. פסוקי התורה המתארים את התקופה, את הולדת משה רבנו ואת ראשית חייו נדרשים בפרוט רב.
משה רבנו נולד בעיצומן של שנות השיעבוד של עם ישראל במצרים. בתקופה זו גזר פרעה מלך מצרים להמית את הילדים הזכרים של עם ישראל. הגמרא מסבירה שהגזירה נועדה למנוע את לידת משה רבנו מושיען של ישראל. חרטומי מצרים, מצריים שהיו צופים את העתיד, ראו שעתיד להיוולד בתקופה זו תינוק שהוא יהיה המושיע של עם ישראל. לכן פרעה גזר מייד על המיילדות של הנשים העבריות להמית את כל הזכרים הנולדים בעם ישראל, בשעת הלידה. המיילדות לא שמעו אל פרעה וטענו שהנשים העבריות יולדות באופן עצמאי בשדה, כמו חיות. לאחר מכן, כשראה פרעה שהיהודים ממשיכים להוליד, הוא גזר שעל כל העם להשליך את הילודים היהודיים ליאור, נהר הנילוס. ביום של לידת משה, פרעה שמע מהחרטומים שהיום הוא יום לידת המושיע. אמנם הם לא ידעו לומר לו האם הוא יהודי או מצרי, לכן הוא גזר שכל הנולדים באותו יום, כולל המצריים - יושלכו ליאור.
אביו של משה רבנו היה עמרם, נכד של לוי - בנו של יעקב. אמו הייתה יוכבד, בתו של לוי (אמו הייתה דודתו של אביו). אמו של משה נולדה, עם הגעת בני יעקב למצריים. אשת לוי התעברה בדרך למצרים, וילדה 'בין החומות' - במעבר הגבול למצרים. לפי חשבון זה הייתה יוכבד בת מאה שלושים כשיילדה את משה. הגמרא מספרת שעמרם, אביו של משה היה גדול הדור באותו זמן. לאחר שפרעה גזר להרוג את היילודים, הוא גירש את יוכבד, וטען שהיגיעה בהולדת הילדים עם הגזירה הזו הינה יגיעה חסרת תכלית. כיוון שהוא היה גדול הדור, אחריו גירשו כל עם ישראל את נשותיהן. אז אמרה לו מרים בתו (הייתה בערך בת שבע), 'גזירתך' קשה יותר מגזירת פרעה, שהרי פרעה גזר להרוג רק את הזכרים, ואתה גרמת שלא יוולדו ילדים כלל. עמרם שמע לעצתה של בתו והחזיר את יוכבד גרושתו. יוכבד שהייתה זקנה בת מאה שלושים, חזרה בדרך ניסית להיות כאישה צעירה, חזר להיות לה אורח נשים (מחזור), ומבחינה חיצונית - בשרה התעדן והקמטים שלה התפשטו.
ששה חודשים וכמה ימים לאחר שעמרם החזיר אותה יוכבד ילדה את משה. הגמרא מסבירה, שהיא הייתה מעוברת עוד לפני שעמרם החזיר אותה (היא התעברה לפני הגירושין) (1). הגמרא מספרת שלידת משה הייתה בלי צער של היולדת. משה נולד בבית, בסתר, מפני גזירת המתת הילדים. כשמשה רבנו נולד, הבית התמלא אור, הוא נולד מהול והיה ניכר עליו שהוא ראוי להיות נביא. משך שלושה חודשים יוכבד גידלה את משה בביתה. לאחר שלושה חודשים המצרים, כשעברו תשעה חודשים מחזרת יוכבד לעמרם, החלו המצרים לרחרח ולבדוק האם נולד ליוכבד ילד. יוכבד לא יכלה להמשיך להחביא אותו בבית מחשש שיתפס, ועשתה לו תיבה קטנה על מנת להחביאו בתיבה זו מחוץ לבית. את התיבה היא שמה ב"סוף", בגמרא מובאים שני פרושים לזה, יש אומרים שהכוונה לים סוף, ויש אומרים שהכוונה למקום בו גדלים שחים וקנים. מרים אחותו התייצבה מרחוק לבדוק מה נעשה עם אחיה הקטן. במקביל, בתיה בתו של פרעה ירדה לאגם להתרחץ. מרחוק היא מבחינה בתיבה ובמשה בתוכה. היא שולחת את "אמתה", יש המסברים שהכוונה המשרתת שלה, ויש שמסברים שהכוונה ליד שלה שבדרך ניסית השתרבבה ממקום עמידתה עד התיבה. היא מבינה שהילד הזה יהודי, אמנם היא חומלת עליו. משרתותיה ניסו להניא אותה מלהציל את הילד, ואמרו לה, שדווקא היא שהיא בתו של המלך לא יכולה להפר את גזירתו. גבריאל המלאך שחשש שמהלך ההצלה של משה יכשל, הגיע לשם והרג את כל המשרתות של בתיה (חוץ מאחת, שהרי אין ראוי שבת מלך תלך לבד). בתיה קוראת למניקות מצריות להניק את הילד, אמנם משה מסרב. אין זה ראוי שאדם שעתיד לדבר בהמשך עם השכינה, יינק מאישה נוכריה. מרים מציעה לה שהיא תביא אישה יהודייה שתניק את הילד. בתיה מסכימה, והיא מביאה את יוכבד, אם משה, על מנת שתניק את משה. יוכבד באה ומקבלת מבתיה את הילד לגידול ולהנקה לכמה שנים. בתיה כמובן גם משלמת לה על הנקת הילד, בלי לדעת שזהו בעצם בנה של המניקת.
____________________________________

(1) לפי מדרשים אחרים היא לא הייתה מעוברת קודם, אלא משה נולד בתחילת החודש השביעי להריונה.

                                    עיון:   
 
זהות המיילדות  

מדרש רבה  

יניקה מאישה נוכרייה

לדף הסוגיה האהובה