Eng


"הלכה למשה מסיני"

המשורר אלמוג בהר

משורר, סופר, ומבקר. פעיל חברתי ומלמד במסגרות שונות

הסיפור על משה הצופה בקב"ה הקושר כתרים לאותיות מוביל לעיסוק
בשאלת היחס בין התורה שבכתב לתורה שבעל-פה

י"ט בשבט תשע"ב  12.02.2012

 

                              
תקציר הסוגייה

 

בשעה שמשה רבינו עלה לשמיים לקבל את התורה הוא מצא את הקב"ה יושב וקושר כתרים לאותיות. כלומר, הוא מוסיף תגים וכתרים מעל האותיות שכבר היו כתובות. משה רבינו לא מבין מדוע ובשביל מה יש להוסיף את הכתרים, מה חסר בתורה כשהיא כתובה באותיות ללא תוספות. עונה לו הקב"ה, בעוד כמה דורות יהיה אדם בשם עקיבא בן יוסף (התנא רבי עקיבא) שידרוש דרשות ויחדש חידושים על כל תג וקוץ מאותיות התורה ובשבילו יש לקשור כתרים לתורה.
ביקש משה רבינו מהקב"ה שיראה לו את רבי עקיבא. הביאו הקב"ה לבית המדרש של רבי עקיבא, הלך משה והתיישב בשורה האחרונה של תלמידי רבי עקיבא, בין התלמידים החלשים. משה מקשיב לתורה הנלמדת על ידם, ולא מבין מילה. נחלשה דעתו של משה. בהמשך שומע משה שתלמידי רבי עקיבא שואלים אותו לגבי דין מסוים מנין הוא יודע אותו, עונה להם רבי עקיבא שדין זה הוא "הלכה למשה מסיני", כלומר מקור הדין אינו כתוב אלא נמסר במסורת ממשה רבינו, שקיבל את התורה בהר סיני. אז, התיישבה דעתו של משה רבינו. חזר משה רבינו לקב"ה ואמר לו, יהיה לך אדם כה גדול בעתיד, ואתה מעוניין לתת את התורה דרכי. ענה לו הקב"ה "שתוק, כך עלה במחשבה לפני", זו היא גזירה שאין לערער עליה.
בהמשך ביקש משה מהקב"ה שיראה לו מה יהיה סופו של רבי עקיבא, מתוך מחשבה ששם ישתקף גודל שכרו על העוצמה האדירה של לימוד התורה. הראה לו הקב"ה שיהרגו הרומאים את רבי עקיבא, ולאחר מיתתו ישקלו את בשרו למכירה כמו בשר של בהמה. שאל משה את הקב"ה "זו תורה וזו שכרה", האם כך ראוי שיעשה לענק התורה של כל הדורות. שוב ענה לו הקב"ה את התשובה שבה הוא השתמש למעלה "שתוק, כך עלה במחשבה לפני". 

                                    עיון:   
 
אפילו מה שתלמיד
ותיק עתיד לחדש נאמר
למשה רבנו בסיני
  

מיתתו של רבי עקיבא    

קשירת כתרים לאותיות  

תורתו של רבי עקיבא
   

ר' צדוק הכהן מלובלין 
  

 לסוגיא הקודמת                                                       לדף הסוגיה האהובה