Eng

 

 

 

 

שיעור סיכום לסדרה מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), 13.05.2012

סוגיא מס' 1 - המודל הדיקדוקי 

 סוגיא מס' 2 - המודל העקרוני

 
סוגיות של 'רבנן סבוראי' - חכמי הסבוראים, חכמי הדור הראשון שלאחר חתימת התלמוד על ידי האמוראים. הסוגיות אינן עוסקות בתוכן העניני של המשניות והלכותיהן אלא בדיקדוקי הלשון שלהן ובבחירת המילים של המשנה.ניתן וראוי היה להשתמש במודל זה ובצורה זו ולדקדק בכל המשניות, למרות שבפועל הוכנסו לתלמוד סוגיות בודדות ממין זה. הסוגיה דרכה נדגים את המודל הזה היא הסוגיה הראשונה במסכת קידושין (רבות מהסוגיות הסבוראיות המקבילות הן בפתיחת מסכתות). הסוגיה עוסקת במשפט הראשון של המשנה: "האשה נקנית בשלש דרכים". הדיון כולל בין היתר את השאלות הבאות: מדוע כותבת המשנה האישה נקנית ולא האיש קונה. מדוע משתמשים בביטוי נקנית ולא מתקדשת. מדוע נאמר שלוש ולא שלושה. מדוע משתמשים בביטוי דרכים.                                                                 לפירוט מהלך הסוגיא 
     

הקדמת הרב לפרק      רבנן סבוראי     יבמות     בבא מציעא 
 


חלק ניכר מן התלמוד עוסק בסוגיות משפטיות טהורות. סוגיות מכל התחומים המשפטיים. הסוגיה שלנו משמשת מודל לסוגיות העוסקות בשאלות עקרוניות מתחום הרצון ומחשבה של האדם, ומדגימה את ההשלכות המשפטיות של שאלות אלו. הכלל העיקרי של דיונים אלו מסוכם בקביעה: "דברים שבלב אינם דברים". אין להתייחס למה שלא נאמר בפירוש. אמנם גם לכלל זה עלולים להיות יוצאים מן הכלל. יתכן מצב שאדם לא מפרש את רצונו אך רצונו מובן מאליו.

האמת, שלשאלות אלו יש גם השלכות על תחומים נוספים. לדוגמא, תחום המצוות. אדם צריך לקיים מצוות מסוימות מתוך רצון. האם יש אפשרות להכריח אותו לקיימן? האם כפייה היא בניגוד לרצון האדם או שהיא נחשבת לפעולה המעוררת ומכוונת את הרצון? כיצד נתייחס לאדם הרוצה דבר אחד ואומר לנו שהוא רוצה דבר אחר. לפירוט מהלך הסוגיא  


כופין אותו עד שיאמר רוצה אני      תנאי, גילוי דעת, אומדנא      גילוי דעת   

ראה גם את דף הלימוד "גילוי דעת בגט"  

סוגיא מס' 3 - מודל סוגיות המאקרו 
סוגיא מס' 4 - המודל המדעי


הסוגיה שלנו עוסקת בשאלה

האם יתכן ששני אירועים יתרחשו בדיוק באותו זמן. באותה מידה ניתן לשאול האם יתכן מציאות ששני חפצים יהיו בדיוק באותו גודל. כאשר אנו נתקלים במצב בו, לפי ראות העניים שלנו, לפי כלי המדידה שלנו, שני אירועים ארעו בבת אחת. כיצד נתייחס אליהם. אל מה נתייחס כארוע הראשון.

התורה מצווה להקדיש את הבהמה העשירית לכהן - 'מעשר בהמה'. על בעל הבהמות להכניס את כל הולדות למכלאה ולהוציאם אחד אחד. כל בהמה עשירת שיוצאת, מוקדשת לכהן. מה יהיה הדין כאשר יצאו שניים בבת אחת. לדעת רבא, שניהם מעשר, שניהם מוקדשים לכהן. האם אני מתייחס כאן למקרה כמקרה בו שתי הבהמות באמת יצאו יחד. או שברור לי שמציאות כזו לא תיתכן, אלא שאני בכלים שלי לא יכול לברר מיהי הבהמה שיצאה ראשונה. אותה שאלה תהיה לגבי מעשר. יש להפריש עשירית מהתבואה. יש משמעות הלכתית למציאות של הפרשה מרובה ויש משמעות למציאות של הפרשה מועטת. האם באמת אפשר להפריש בדיוק עשירית, או שנדרש מאתנו להפריש מה שלפי המדידות שלנו נחשב לעשירית.

כשאדם מקדש את אחות אשתו הקידושין לא תקפים. היא קרובה שלו ואסורה עליו ברמה כזו שאין תוקף לקידושין. מה יהיה הדין כאשר הוא מקדש את שתי האחיות בבת אחת. האם מציאות לא אפשרית - קידושי שתי אחיות, תתקיים. מצד אחד, בשניה של הקידושין, הקידושין ראויים להתקיים על כל אחת מהן. מצד שני באותה שניה, עם החלת הקידושין על כל אחת מהן, השנייה נעשית לא ראויה לקידושין.                                               פרוט מהלך הסוגיא

 

    אפשר לצמצם                      בכורות

 

ראה גם את דף הלימוד "קידושין שלא נמסרו לביאה


הסוגיה שלנו עוסקת בשאלה כיצד יש להתייחס למצב של אגוז המונח על כלי ששט על גבי המים. האם האגוז נמצא במצב נייד או נייח? שאלה זו היא שאלה בעלת משמעות הלכתית. הזורק חפץ בשבת מרשות הרבים לרשות היחיד או להיפך עובר על איסור תורה (הוצאה מרשות לרשות), בתנאי שהחפץ הנזרק ינוח בסופו של דבר. אם החפץ לא נח, הפעולה לא הושלמה, אין בזה איסור תורה.

שאלה הלכתית זו היא השאלה היסודית העומדת מאחורי תאוריית 'תורת היחסות'. תשובת הגמרא לשאלה זו מכוונת גם היא למסקנה של תורת היחסות. אין תשובה מוחלטת לשאלה זו, אלא תלוי מאיזה נקודת מבט מסתכלים. מצד הכלי האגוז נח, אם מסתכלים מצד האגוז הוא נייד.

סוגיה זו היא דוגמא לאחת מיני סוגיות רבות העוסקות בשאלות הלכתיות שהינם בעצם שאלות מדעיות עכשיויות. היכולת לראות את הצורה בה הגמרא התמודדה בלי כלים מדעיים, עם שאלות הלכתיות מהווה אתגר מרתק. לעיתים האתגר יהיה גם להתאים את מסקנות המדע הידועות לנו למסקנות התלמוד. שאלה זו פותחת שאלה עקרונית מעניינת כיצד להתייחס לסוגיות שלפי ראות עיניינו אינן מדויקות מדעית.