Eng

ה"צמח צדק" - רבי מנחם מנדל שניאורסון  
  
ר' מנחם מנדל בן ר' שלום שכנא (1790, ליאדי – 1866 –שם), האדמו"ר השלישי לבית חב"ד. נתייתם בגיל רך, ונתגדל בבית אבי-אימו, ר' שניאור זלמן מליאדי. ב1803 נשא לאישה את בת דודו, ר' דוב בר. בגיל צעיר ביותר החל לכתוב מאמרי חסידות – ביניהם "שורש מצוות התפילה", שהוא ממאמרי היסוד בתורת חב"ד – וסבו ראה בו את מבטא דרכו. ב1828 הוכתר לאדמו"ר – במקום חותנו, שנפטר – לכל חסידי חב"ד. ר' מנחם מנדל תרם רבות לביסוס זרם חב"ד והיה פעיל בענייני הכלל. כקודמיו יסד אף הוא יישובים חקלאיים לפרנסת חסידיו, ופעל רבות נגד חטיפת ילדים לשירות הצבא הרוסי בתקופת ניקולאי I. ב1863 נקרא להשתתף – יחד עם ר' יצחק מוולוז'ין –  באסיפת-הרבנים בפטרבורג בעניין המלחמה ברפורמה. בנושאים אלו שיתף-פעולה עם גדולי הרבנים ממחנה ה"מתנגדים" ; הם עמדו על גדולתו, וכך זכה להכרה מצד היהדות האורתודוכסית כולה, ועמו נתאחה למעשה הקרע שנוצר בראשית ימי החסידות. גם הממשלה הרוסית העניקה לו תואר-כבוד. כגדול-בתורה התפרסם ר' מנחם מנדל בשו"ת שלו; אלה כונסו לאחר מותו בספרי "צמח צדק" (וילנה תרל"א-תרמ"ד), והם כוללים גם חידושים ופירושים למשנה ולתלמוד. גם בכך המשיך בדרך סבו. גם בתחום החסידות כתב הרבה, ודבריו בהירים וחובקים תחום רחב – התנ"ך, הסידור, הזוהר, טעמי המצוות ויסודות האמונה. סיפרו "דרך מצוותיך" (פולטאווה, תרע"א/ב) – שר' מנחם מנדל כתב את רובו – נותן, אולי, את הרושם השלם-ביותר על דרך יצירתו המיוחדת : ניתוח מדוקדק של שיטות וזרמים שונים ומנוגדים – מתוך בקיאות יוצאת-מן-הכלל – והצעת סינתזה של כולם ברוח חב"ד. ספר דרשותיו על התנ"ך, "אור התורה", החל להידפס בתרע"ג, ועד תשכ"ט יצאו לאור 15 כרכים. נדפסו עוד ספרים ומאמרים משלו, אך רוב כתביו עודם בכתב יד.  
 
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

מתוך הערך 'שניאורסון' האנציקלופדיה העברית כרך ל"ג תשמ"א