דברים שנשא הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
בסעודה החגיגית השנתית בירושלים, אור לי"ז בטבת התשע"ו, 28.12.2015
העולם המודרני בנוי, לא רק מבחינה עקרונית אלא גם מבחינה מעשית, על מתן חופש גדול יותר לבני האדם – חופש במובן החברתי, במובן של נגישות לדברים, במובן של היכולת לשוטט בעולם. כל אלה אמורים להיות אופנים שבהם האדם המשוחרר מגיע לידי ביטוי.
מאמרים מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) ופרופסור ראובן פוירשטיין על החינוך
חינוך ילדים לתפילה במסגרות הלימוד, מקומם של ההיבטים הטכניים ביחס לעיקר אמוני, והשאלות בדבר מהותה וערכה של התפילה, הנתבעות מהמחנך בבואו להעביר לאחרים את הרצון להתפלל.
"רם על כל גויים ה' על השמיים כבודו. מי כה' המגביהי לשבת, המשפילי לראות, בשמיים ובארץ" עצת החסידות להתמודדות אמונית בעליות ובירידות המזדמנות לאדם במהלך דרכו הרוחנית, היקפי תפיסות אלוקות והקשרן לתפיסות שונות בהשגחה האלוקית, וההבדלים בין תפיסת המחקר את האלוקות וההשגחה לבין התפיסה היסודית של אלוקות כפי שנלמדת בחסידות.
על ההנחה השגויה העומדת בבסיס האידיאל המונחל בדרכי החינוך המקובלות, השפעתו על תפיסת האדם את חייו, ועל האידיאל האנושי יהודי של החיים.
"אין אדם רואה כל חובה לעצמו". נקודות ראייה שונות במשפט ודין של אדם את עצמו, לבין משפט הנעשה על ידי גורם חיצוני. תפקידו של שיפוט ומערכת המידות הנדרשת לשיפוט המאזן בין יחס למניעי המעשה והמעשה עצמו. יחסים בין מודד ונמדד ועיוותים של קני מידה. על סובייקטיביות רגשית ואובייקטיביות המביאה בחשבון מניעים בתוך מערכת שיקול כולל, דרך המרחק הנצרך מדבר בכדי לראותו ולהעריכו כראוי.
על התרבות היהודית העתיקה המתבססת על חובות ותרבות העולם המודרני המתבססת על זכויות. ההבדלים בין עולמות אלה, לא רק בתפיסה פילוסופית כוללת אלא גם בהשפעתה על התפתחותם של ילדים וחינוכם. ועל אצילות אמיתית- כזו שכוללת בתוכה יותר מחויבויות ומכוח זה יותר זכויות, ומכאן זכות היהודים כעם נבחר מכח קבלת חובות יתר.
הגדרתה של פורנוגרפיה לא רק כעניין גאוגרפי אלא גם ביחס לאידאות חברתיות או דתיות בחברות ותקופות שונות במהלך ההיסטוריה. ועל השימוש הנפוץ והגלוי בפורנוגרפיה כאחד בסימפטומים הבולטים לשקיעתה של תרבות.
הקשר בין ירידת ערכה של הדת, למצב בו נוצרת התמוטטות ההכרה בערכם המוחלט של החיים, על התהליכים המביאים לרצח או התאבדות, מחירם ומידת הטירוף המעורבת במקרים אלה. ועל האמצעים והאידאות היכולים להביא להעלאת ערכם של החיים.
הרצון להיות כמו כולם, מושג ה"כולם", כוחו והשפעתו על מניעי מעשיו של האדם, ויסוד הפחד המוכל ברגש כלפי מושג זה.
השפעת לימוד התורה על אישיותו של הלומד לעומת לימוד תורה כעיסוק אינטלקטואלי. על חשיבות הקרנת אישיותו של המלמד- כזה שחי והווה את תוכן הלימוד- כהשפעה הנכונה והטובה על התלמיד.
על שינויים, אשליית הביטחון בשמירה על הקיים, הפחד מהחדש, וההכרח להתקדמות שכרוכה בויתור על המוכר והידוע בכדי לפנות מקום לחדש. ועל השימוש במילים ובמעשים וכוחם בכדי לקחת חלק בתיקון העולם, להיעשות שותפים לקב"ה בהתחדשות המתמדת של מעשה בראשית.
בני אנוש זכו ברצון בתיקון עולם, ובידיהם ניתן מפתחו של עולם מידי הבורא. מעשיהם, הגיגיהם ואורח-חייהם הם המנחים את העולם הפנימי והחיצוני כאחד, ובידם לעשותו טוב או מושחת, כרצונם. לכאורה נראה הדבר פשוט: אם בידינו הדבר, הבה ונבנה עולם טוב ומאושר לכולם!