חפש מאמרים
תאריך
כותרת
חיפוש חופשי
הגות

משמעות הבסיסית של המילה "שבת" היא שביתה

דברים שנשא הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ בסעודה החגיגית השנתית בירושלים, אור לי"ז בטבת התשע"ו, 28.12.2015

בחינת מושג השלום- הגדרתו ומשמעותו המרכזית בעולם היהודי. ההתייחסות למושג המלחמה ביחס לשלום- לא רק כשלילה אחד של השני. על דרישותיו הגבוהות של השלום, התנאים והויתורים הנצרכים בכדי לקיימו. ועל אמת ושלום.

תכנונים, פוטניאל, ותחושת פספוס על אי הגשמה בחייו של אדם, על מיקוד כח הרצון, חשיבותה של אכפתיות לבחירה ברורה ובהירות של רצון עצמי כמניע לדבקות במטרה- עד להגשמת משימה.

על שינויים, אשליית הביטחון בשמירה על הקיים, הפחד מהחדש, וההכרח להתקדמות שכרוכה בויתור על המוכר והידוע בכדי לפנות מקום לחדש. ועל השימוש במילים ובמעשים וכוחם בכדי לקחת חלק בתיקון העולם, להיעשות שותפים לקב"ה בהתחדשות המתמדת של מעשה בראשית.

נכתב בעקבות הנחיתה על הירח. התחושה לנוכח מרחבי החלל כמסייעת להבנה הדתית, שאלות מוסריות ואחרות שהתעוררו ביחס למסע זה. על גדולתו ועוצמתו של המין האנושי כגורמים לתחושה דתית מחודשת. וכיצד מסעו של האדם לירח מסייע לדת ע"י סילוקן המוחלט של אמונות תפלות הרווחות בעולם.

נכתב בעקבות עליית המשטר הפנאטי באירן. מתאר תהליכי שליטה דרך הפחדה ואכזריות בהסתמכות לא רק על פנאטיות דתית אלא בשילוב לאומנות מערבית מודרנית.

הקשר בין ירידת ערכה של הדת, למצב בו נוצרת התמוטטות ההכרה בערכם המוחלט של החיים, על התהליכים המביאים לרצח או התאבדות, מחירם ומידת הטירוף המעורבת במקרים אלה. ועל האמצעים והאידאות היכולים להביא להעלאת ערכם של החיים.

"אין אדם רואה כל חובה לעצמו". נקודות ראייה שונות במשפט ודין של אדם את עצמו, לבין משפט הנעשה על ידי גורם חיצוני. תפקידו של שיפוט ומערכת המידות הנדרשת לשיפוט המאזן בין יחס למניעי המעשה והמעשה עצמו. יחסים בין מודד ונמדד ועיוותים של קני מידה. על סובייקטיביות רגשית ואובייקטיביות המביאה בחשבון מניעים בתוך מערכת שיקול כולל, דרך המרחק הנצרך מדבר בכדי לראותו ולהעריכו כראוי.

הגדרתה של פורנוגרפיה לא רק כעניין גאוגרפי אלא גם ביחס לאידאות חברתיות או דתיות בחברות ותקופות שונות במהלך ההיסטוריה. ועל השימוש הנפוץ והגלוי בפורנוגרפיה כאחד בסימפטומים הבולטים לשקיעתה של תרבות.

מיעוט העיסוק במוות ביצירה היהודית, עיסוק היהדות בקדושת החיים, אבלות והכבוד למת כ"כבוד החיים", ההגבלות ותחומי ההלכה על צער האבל, מוות על קידוש השם, מקומה של תפילת קדיש, והאמונה בתחיית המתים.

מתוך נאום של הרב ב"דינר", התייחסותו של הרבי מלובביץ' למושג "חייל", תכונות קבלת העול והחובה הנרכשות כחייל והקשרן למושגי "בן" ו"עבד" בחסידות.

הרצון לחזור אל העבר, טיבו של רצון זה, ומקומו של העולם הישן בבנייתו של עולם חדש.

ההכרח לבניית מערכת שלמה של ערכים בכדי גיבוש יחס כלפי המציאות. נחיצות קביעת הערך המוחלט בהכרה, לא כמופשט,אלא באופן מעשי- כזה שמאפשר קנה מידה מוחלט לכל תהליך חשיבה ופעולה בחיים. ועל קביעת מושג עליון המאפשר התייחסות ברורה מול הבליל האינסופי של התופעות, מאורעות, עצמים ותחושות הממלאים את החיים.

קביעת מאמר ההלכה "אחרי רבים להטות" מול הגישה המבטלת את הרבים והכלל מפני היחיד. ביטוי עקרון זה בגישת ההלכה היהודית, ומעצם מעמדו של עם ישראל באומות כיחיד בין רבים. ועל הדרך בה משמש היחיד להעלאת ההמון מבחינת אספסוף לבחינת עם.

תבנית המדינה כפי שצוירה במקורות היהודיים - כתר מלוכה, כתר כהונה, כתר תורה ונבואה. מבנה חלוקת הסמכויות של ארבע רשויות אלו, והבעיות העלולות להתעורר בחילוקי דעות.

מערכת היחסים בין הפרט והכלל בחיים היהודיים, תוך נקודות ציון של השקפות שונות בעניין, הנובעות משלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן, ומפירושן במקרא, בהלכה ובסיפורי התורה.

החקירות בקשרים שבין אדם העולם והתורה עד לאחדותם בקשר אלוקי אחד.

"רם על כל גויים ה' על השמיים כבודו. מי כה' המגביהי לשבת, המשפילי לראות, בשמיים ובארץ" עצת החסידות להתמודדות אמונית בעליות ובירידות המזדמנות לאדם במהלך דרכו הרוחנית, היקפי תפיסות אלוקות והקשרן לתפיסות שונות בהשגחה האלוקית, וההבדלים בין תפיסת המחקר את האלוקות וההשגחה לבין התפיסה היסודית של אלוקות כפי שנלמדת בחסידות.

על ההנחה השגויה העומדת בבסיס האידיאל המונחל בדרכי החינוך המקובלות, השפעתו על תפיסת האדם את חייו, ועל האידיאל האנושי יהודי של החיים.

בין הברכות שאומרים בשבת בבוקר אחרי קריאת התורה יש אחת, המיועדת לכל אותם אנשים העוסקים בצרכי ציבור. אלא שבברכה הזו יש הדגשה מיוחדת: "העוסקים בצרכי ציבור באמונה".